אני אוהבת לחם סודה ובשנה האחרונה מתנסה מדי פעם בהכנתו. לחם הסודה הטוב ביותר שאכלתי אי פעם אותר בטיול עם אמא שלי בדבלין, לפני כמעט עשור. הגענו לדבלין יחד כדי להשתתף ביום פתוח באחד מבתי הספר בהם שקלתי ללמוד אז ספרות אנגלית, רעיון שנגדע באיבו בגלל שיקולי תקציב ופחד מגעגועים לבית. השתכנו במלון קטן במרכז העיר שבכל ערב הגיש ארוחה בפאב של המלון, לפי המסורת האירית.

אל הנזידים למיניהם ואל הבירות הכהות והטעימות (שמשום מה היו לי טעימות אך ורק באירלנד עצמה), שודך אז לחם סודה מושלם. הוא לא היה עגול ומקושט כמו זה שתראו במתכון שלי, אלא מרובע ופשוט, בלי קישוטים וסיבוכים. הוא הוגש עם חמאה צהובה ונפלאה וזה היה מספיק. לא היה צריך שום דבר למעט ביס מהלחם עם החמאה כדי להבין במה מצטיינים האירים חוץ מגינס ושירי אירוויזיון.

את לחם הסודה שלי הכנתי לפיקניק משפחות שערכנו ברמת הנדיב לפני פסח. כל אחד מביא משהו ולחם טרי בבוקר שבת הוא תענוג לא רק להורים אלא גם לילדים הקטנים, שטרפו אותו יחד עם סלטים פשוטים שהבאתי (קנויים, כן, קנויים). עוד לפני כן, הכנתי לחם סודה בסיסי שעשוי מקמח מלא וקמח לבן, ללא שום תוספות מיוחדות. אני מציגה כאן את הלחם עם התוספות, אבל אפשר כמובן לוותר עליהן ולהכין את הלחם הפשוט ביותר, הוא יהיה טעים כמעט באותה מידה.

מה צריך?

כוס וחצי קמח מלא

כוס וחצי קמח לבן רגיל

חצי כוס קוואקר

2 כפות סודה לשתייה

3/4 כוס רוויון או יוגורט

רבע מים פושרים

כפית סוכר

חצי כפית מלח

התוספות:

כוס אחת של דלעת מגוררת דק

חצי כוס רוזמרין קצוץ דק

מלח ים גס

אופן ההכנה:

מנפים את שני הקמחים לקערה ומערבבים עם הסודה לשתייה והקוואקר.

מוסיפים את הסוכר והמלח וממשיכים לערבב עד ליצירת תערובת יבשה אחידה.

מוסיפים לתערובת את הרוויון ואת המים הפושרים ומערבבים היטב.

מוסיפים את הדלעת והרוזמרין ומערבבים אותם פנימה אל תוך הבלילה.

כאשר ניתן להתחיל ללוש, לשים את הבצק לכדור אחיד.

על תבנית שטוחה עם נייר אפייה, מניחים את הבצק ומשטחים מעט את הכדור.

כדי ליצור את צורת האיקס, לוקחים כף עץ ויוצרים שני קווים מצטלבים.

מורחים למעלה מעט ביצה או שמן זית ומפזרים מלח ים גס.

אופים את הלחם בתנור שחומם מראש לטמפרטורה של 180 מעלות כחמישים דקות.