מנת הפסטה הפשוטה הזו היא גחמה של ליל חורף בו לא היה לנו כלום בבית והשאריות ביקשו שידוך הולם. בא הקישוא, נפגש עם הבזיליקום הנפלא מהגינה (כולל הפרחים הסגולים) ועם שום ושקדים קלויים – הדייט היה חגיגה

פסטת בזיליקום ושקדים. נ.סטרלינג

פסטות. יש לי איתן מערכת יחסים אמביוולנטית. בדרך כלל אני לא מחבבת תהליכי הכנה של פסטה והתוצאה הסופית ממלאת אותי מהר כל כך, הרבה לפני שנוצרה הבנה לגבי הטעמים שמרכיבים מנה זו או אחרת. אבל חיבתי הבלתי נגמרת לאיטליה מכריחה אותי לגעת בפסטות מדי פעם בפעם, לא באלו שמכינים בבית לצערי – בעיקר בגלל מטבח פצפון שאין בו מקום למכונת הפסטה הנחשקת (ברשימת המתנות כאשר יהיה לי מטבח גדול יותר).

משפחת הפסטות שמדברת אליי ביותר היא הפסטות הממולאות/האפויות, מרביולי דרך לזניה ועד לקנלוני אבל הפעם בחרתי להכין פסטה שאני קוראת לה מעכשיו "פסטת אין ברירה". למה אין ברירה? כי בבית חיכו אנשים רעבים שרצו לאכול משהו חם ומשביע וכל מיני שאריות קרצו לי מהמקרר ולחשו: "השתמשי בי!". שינסתי מותניים, כי כל טבח יודע שמה שעושה לו נעים היא התחושה המנצחת כשאנשים אוכלים ושובעים מהאוכל שלך. שינסתי מותניים והכנתי מנת פסטה נדירה במטבח שלנו – שבדרך כלל מנות הפסטה מהסגנון הזה שמוכנות בו כוללות רוטב עגבניות קלאסי ואולי קצת פרמזן (מה רע???).

מרכיבים (ל-4 מנות גדושות):

חצי חבילה פסטה ספגטי דק

2 קישואים קטנים

3 שיני שום

חצי כוס שקדים פרוסים

שמן זית

מלח ים

פלפל שחור

חופן עלי בזיליקום טריים, כולל הפרחים – אם יש.

גבינת חמד 5% מגוררת.

אופן ההכנה:

מכינים את הפסטה לפי הוראות היצרן (מרתיחים מים עם המון המון המון מלח, מכניסים את הפסטה, עוקבים כנגד הידבקות, מסננים ולא מרטיבים במים קרים כמו שאמא הייתה עושה פעם).

קוצצים את הקישוא לקוביות קטנות ועדינות.

מועכים את השום, מקלפים וקוצצים.

מחממים מחבת עם שמן זית ומוסיפים את הקישואים.

לאחר הזהבה ראשונית של הקישואים, מוסיפים גם את השום. כדאי לעקוב שלא יישרף.

במחבת קטנה נוספת ללא שמן – קולים פרוסות שקדים.

קוצצים עלי בזיליקום ומפרידים את הפרחים מהגבעול.

מרכיבים את המנה:

מוסיפים למחבת הקישואים והשום את הפסטה, מלח ופלפל ומקפיצים קלות.

מעבירים לצלחת ההגשה/צלחת אישית ובוזקים למעלה חופן עלים ופרחי בזיליקום ושקדים קצוצים.

מוסיפים גבינת חמד מגוררת לפי הטעם.