פסח זו הזדמנות מצויינת להעיף, למסור ולתרום את כל מה שלא מתחשק לנו להשאיר בבית. אני אהיה כנה, זו אחת ההזדמנויות היחידות בשנה לפתוח את המחסן העמוס לעייפה שלנו, שכולל את כל הדברים של הקטנה שכבר גדלו עליה, והיא גדלה מהר, את הרהיטים והפריטים שאנחנו שומרים לסיום הבנייה ועוד אינספור פריטים ושטויות כאלו ואחרות.

השבוע התלבשתי על ניקיון המחסן כאילו אליהו הנביא בעצמו דוחף אותי בכוח לבצע את המטלה המעצבנת הזאת. סידרתי את כל הפריטים שנאספו בשנה האחרונה ועדיין לא פוזרו ברחבי הבית – בגלל השיפוץ המדובר, קיפלתי מפות, ארזתי בגדים ישנים ואז גיליתי שרפרף שנראה קצת כמו שולחן קטן אבל נקרא לו שרפרף.

זוכרת אותי? הוא זעק, עצוב ומסכן. זוכרת, בטח זוכרת, עניתי וחשבתי שזה קצת מוזר לדבר עם שרפרף, אבל כבר קרו מקרים חמורים מכך. אז השרפרף הוא מתנה מאמא שהתעייפה ממנו ומסרה אותו לזרועותיי.

מודה, לא היה לי זמן לטפל בו. גם תינוקת אנגרטית במיוחד, גם בעל חביב שדורש תשומת לב, גם שיפוצים, גם צריכה להכין איזו עוגה או שתיים וכשכל זה מוכן גם לעבוד. לכבוד פסח פיניתי כמה שעות ואת הבוקר הקדשתי באהבה לשרפרף. המשימה: להפוך שרפרף עצוב לשמח.

איך?

ראשית נצבע השרפרף בצבע יסוד לבן.

לאחר מכן בתכלת שרקחתי מצבע עץ לבן עם גימור מט ומעט תמצית צבע כחול אקרילי שעורבבו יחדיו. שתי שכבות הספיקו כדי להפוך את השרפרף ממשעמם לבולט בשטח.

חצאית ישנה ושאריות של ריפוד הובאו אל הגינה. הכל הוצמד באמצעות אקדח סיכות טוב ויעיל.

התוצאה חמודה להפליא ותהיה מושלמת בחדר האמבטיה שלנו, או במרפסת, או סתם בפינת העבודה שלי.