בשבועות האחרונים התרוצצנו כל הזמן. חתונות במשפחה, ימי הולדת חגיגיים, ביקור חברים רחוק רחוק והתעסקויות עם בחירת חרסינה לאמבטיה, מקלחון ועוד ענייני בנייה משמחים הפכו את השבתות שלנו לכאלו שרק מתחילות וכבר נגמרות. ובכל זאת, היו כמה הזדמנויות בהן גנבנו כמה שעות כדי ליצור ביחד – הכי כיף בעולם.

הרעיון לבנות בית ציפורים התחיל בערב. לא ערב מיוחד, סתם ערב. בכל ערב כשאמה הולכת לישון אנחנו שומעים דרך החלון שלה, שמשקיף על הגינה הגדולה והפרועה כרגע שמאחורי הבית שלנו את ציוצי הציפורים. מה אין כאן – יונים, יונק הדבש, נקר אחד או שניים ואפילו תוכים ירוקים וחמודים שמגיעים להתארח על עצי הפקאן שבגינה. החלטנו לבנות להן מלון משלהן, ככה סתם, כי התחשק.

התכנון – על שנינו, הבנייה – על סיימון המוכשר והצביעה – עליי ועל הקטנה, בעיקר על הבגדים שלה.

זכינו לקבל מאגר של דיקטים חתוכים לגודל של כ-40 סנטימטר מרובע, מתאימים בדיוק לבית ציפורים קטן. שולחן הנגרים סיפק את המסור החשמלי, המלקחיים והסרגלים למדידה מדוייקת של ארבע דפנות הבית, הבסיס שלו, כולל מרפסת קטנטנה לנחיתה רכה של הציפורים וגג, שמורכב פשוט משני דיקטים. חיבורים: דבק נגרים, מסמרים ואקדח סיכות נגרים גדולות.

בית הציפורים המתין לא מעט ימים עד שזכה לצביעה הראשונה. קודם כל, צבענו בצבע בסיס לעץ כדי לתת שכבת הגנה מפני החורף, האביב, הקיץ והסתיו וכל מה שבגינה ובכלל. לאחר מכן, צבענו בשתי שכבות צבע עץ עם לכה בגוון קרם (של טמבור). את הגג צבענו בצבע עץ על בסיס מים בגוון כחול-ירוק (ערבבנו בין שני גוונים) ומעט לכה שקופה לעץ.

הבית החדש לציפורי החצר נתלה על עץ השסק. זהו העץ האומלל ביותר בחצר ללא ספק. הוא מביא לנו פרי עסיסי בערך שבועיים בשנה ובשאר ימות השנה מהווה בית לציפורים שאוכלות כל חלק ממנו. אז הנה, פתחנו להן הוסטל, כדי שיעזבו את העץ שלנו בשקט. ומה בתכנון? עוד כמה בתי ציפורים שיפוזרו בחצר, רק תנו לנו לסיים עם הבית.