את כסא הבמאי של אחותי קיבלתי במצב קשה, פצוע אנוש. קצת אהבה והרבה צבע הפכו אותו לפריט כיפי שקיבל מקום של כבוד 

כסא הבמאי המשופץ. צילום: נועה סטרלינג

קיבלתי את כסא הבמאי הזה כירושה מאחותי שקיבלה אותו כירושה מחברה שקיבלה אותו ממישהו אחר. המראה הראשוני של הכסא היה עצוב למדי, כמו כסא שצבר אבק באיזה סט של סרט גרוע במיוחד שאף אחד לא חזר אליו ולא צפה בו מעולם. במקום להעביר את כסא הבמאים ישירות אל פח הזבל, החלטתי להעניק לו קצת אהבה וחום.

וכך זה קרה: 

הכסא בדרך לשיפוץ. צילום: נועה סטרלינג

חיזקתי את הכסא באמצעות דבק נגרים ומברג יעיל שעשה כמה סיבובים על הברגים הרופפים.

ניקיתי את משטח הישיבה ואת המשענת מאבק עם הרבה מים וסבון.

שייפתי את הצבע כהכנה לצבע יסוד לבן, המתאים לצביעת עץ.

צבעתי בצבע יסוד והמתנתי בלי סבלנות.

שכבת הצבע הבאה, צבע אקרילי המותאם לצביעת עץ, הייתה בצבע כתום אפרסק בהיר: לקחתי צבע אקרילי לבן

וטפטפתי לתוכו ככפית של תמצית צבע כתום. ערבבתי וזו התוצאה.

את רצועות הריפוד צבעתי בעזרת צבע אקריליק פשוט בגוון טורקיז חזק.

באמצעות מכחול דק עיטרתי את הברגים בחיבורי הכסא באותו גוון טורקיז.

הצעד האחרון היה לרסס ספריי לק מותאם לכיסוי צביעה אקרילית.

והצעד האחרון חביב היה לפנות מקום במסדרון שבביתנו.