בספטמבר סיימנו לשפץ את יחידת הדיור בחצר של ההורים שלי, שהייתה מורכבת בהתחלה משני חדרים בלבד (סלון ששימש גם כחדר שינה לנו והחדר של אמה), מטבח וזהו בערך. היום הבית שלנו כולל סלון, פינת אוכל, שני חדרי שינה ומסדרון מרווח שבו יש לי גם פינת עבודה קטנה. בית.

השיפוץ הפשוט הזה לקח כמעט שנתיים, בעיקר בגלל ההתנהלות הבירוקרטית שכרוכה בשיפוצים מהסוג הזה וקבלת אישורים. אחר כך הכל זרם, חודשיים בלבד של עבודה ויש לנו בית. כחובבת עיצוב ושיפוצים, איסוף ואיתור של פריטים מיוחדים, העובדה שיש לנו עכשיו בית – קטן אבל חלומי מבחינתנו, היא חגיגה אמיתית. הרגע המאושר ביותר בכל הסיפור הזה היה כשפתחתי את ארגזי הקרטון העבים (והיו עשרות כאלו) שבתוכם היו האוצרות – מהמטבח ועד חדר השינה, מהסלון ועד החדר של אמה.

אני וגם בן זוגי חובבי שיפוצים. אין לנו בעיה לקחת רהיט ישן שכבר נזרק אל הרחוב ולהפוך אותו למשהו משלנו. לשייף, לתקן, לצבוע ולהפוך את הרהיט על פיו. הרגע הזה שבו הוא מוכנס הביתה וממוקם בנקודה הנבחרת הוא רגע מרגש.

בפוסט הזה אני רוצה להציג לכם פינות בבית שלנו שיצרנו כמעט מאפס, מרהיטים שהיו ושופצו ומפריטים שלוקטו מכל כך הרבה מקומות – חנויות יד שנייה, אתרי אינטרנט, מעצבים צעירים.

כמו שאתם בטח מנחשים, הקונסטלציה הזו תשתנה לא מעט, אבל זה הבית שלנו בינתיים, או לפחות הפינות האהובות עליי – אלו שכבר גובשו להן.

מסדרון המטבח שלנו מורכב ממדפית שמצאתי בשוק הפשפשים בחיפה במחיר של 30 שקלים. היא הייתה חומה, אחר כך ורודה והיום היא בצבע תכלת (כי החלטתי שהבית קצת יותר מדי ורוד).

על הקיר ליד המדפית וגם עליה מוצגים פריטי וינטאג' וכל מיני "ניק-נקס", ביניהן כאלו שליקטתי מVintage Hunter של מורן, שגם התארחה כאן לפני כמה פוסטים. קעריות האמייל הן רק חלק מאוסף גדול יותר. הדבקתי עליהן וו תלייה והן הפכו לקישוט על הקיר. שולחן המטבח הזה נמצא אצל עינב מ"ילדותי השנייה" ונאסף בהרבה אהבה – בחרתי שלא לשפץ אותו ולהשאיר אותו עם כל פגעיו. הוא יפה בעיניי ככה.

את הארונית שכבר עברה כמה תחנות בבית שיפצתי פעמיים. היא בעצם מורכבת משני ארונות אמבטיה של "אמבין" שהיו אצל ההורים שלי והיום היא ארון לאחסון כל מה שקשור לאפייה וקונדיטוריה. היא עומדת בכניסה למטבח אחרי שעברה פעמיים צביעה ושינוי כפול של הבד שהודבק על הדלתות. לידה שלוש תמונות שהן למעשה ציורים שלי בצבעי אקריליק, ממוסגרים במסגרת איקאה פשוטה שנצבעה בטורקיז. כד החלב הלבן, שנקנה בחנות יד שנייה בקיבוץ העוגן (ב-5 שקלים!!) זכה לחיבוק ממדבקות עגולות מזהב ועליהן מעט לכה. הכד שלצדו משוק הפשפשים בחיפה ועלה 2 שקלים.

יש לנו בדירה גרם מדרגות שחיבר בין החלק הזה לבית של ההורים שלי. גרם המדרגות הפך למחסן ולמזווה ואת הדלת שחיברה את הדירה לבית הוריי מכסה כוננית גדולה. אבל הדבר הכי כיפי בתחילת גרם המדרגות הוא כדור הדיסקו שלי. בין המדרגות והמטבח מדפים שעליהם חפצי נוי ומטבח שונים, ביניהם שני קנקני תה שקניתי בשוק ביפו.

במסדרון: שתי תמונות מצויירות על דפי מילון בצרפתית מ-Etsy ומסגרת של תמונה ישנה שנצבעה בכחול והפכה ללוח מודעות.

הספרייה שלנו היא כרגע רהיט מוזר שהיה פעם חלק ממזנון ישן. על המזנון הוא ניצב בתור ארון יינות. כשפירקנו את המזנון שמרנו את החלק הזה, הפשטנו אותו כמה שיכולנו וצבענו אותו בלבן. לצדו עומדת כורסה שאספנו לפני עשר שנים ברחוב, שיפצנו אותה עם בד מקסים שבחרה אמא שלי. על הקיר אוסף צלחות שבינתיים כולל רק שתיים – האחת של זהר מ"קולולוש" שממנה גם קיבלתי את קרוסלת הסוסים החמודה ואפילו את עציץ הלבבות בו שתולים סקולנטים בתחילת דרכם. השנייה של פוגי נעים כמובן.

הסלון שלנו קסום בעיקר בזכות האור היפה שיש בו כמעט בכל שעות היום. תוצאה של חלון גדול לכיוון מזרח וחלון גדול לכיוון דרום. הספה היא מאיקאה ומכוסה עקב תאונות של אמה בכיסוי יפיפה מקרושה לבן שמלווה אותי מאז שהייתי טינאייג'רית, השולחן נמצא ב"אגורה" ושופץ על ידינו ושתי הכורסאות נמצאו גם הן ברחוב וב"אגורה". על הקיר בית מיניאטורות קטן מ"ילדותי השנייה" ובו צמד ציפורים מחנות מעצבים צעירים ושני עפרים חביבים מחנות יד שנייה בארצות הברית.

פינת האוכל שלנו – שולחן של איקאה וכסאות (שהיו בבית של סבתא שלי והיא זרקה אותם, לכן רכשתי דומים מ"ילדותי השנייה"), מעליו איור הציפורים היפה של מיכל גל-מרקו והדפס עם מסגרת קרושה של קרן גילן שעטפה לי כל כך יפה את האיור ושלחה לי אותו עם נייר הציפורים שהסרתי בעדינות ומסגרתי במסגרת החומה.

מעוגת התותים והפטל תטעמו בפוסט של מחר 🙂