את נעמה פסקה דיוויס, ששמה על השולחן את נושא דימוי הגוף החיובי דרך מילים, סרטונים ואפילו ריקוד, הכרתי דרך סרטון הסופגניות המפורסם שלה. בעיניים גדולות שישר […]
לפני כמה שנים, כשרק עברתי לצפון, הצטרפתי יחד עם סיימון בנזוגי לקבוצת נטוורקינג מקומית. רצינו להכיר את הקהילה העסקית מסביבנו. באחד המפגשים, התבקשתי להרצות על מה […]
כולם אומרים לנו לכתוב רשימות. רשימות של חלומות, מטרות, רעיונות, יוזמות, אנשים. רשימות בלי הפסקה. לא פלא שאנחנו מאמצות עוד מחברת ועוד אחת ועוד אחת ושהשולחן […]
זה נכון שאפשר פשוט להתיישב ולכתוב. ככה זה מתחיל בדרך כלל. אנחנו מחליטות שהגיע הזמן להשקיע בכתיבת תוכן לעסק, מתיישבות מול המחשב או עם המחברת ופותחות […]
שרון שכותבת תכנים לעמוד שלה בנושא של עיסויים רפואיים נתקעת בכל פעם שהיא מתיישבת מול המקלדת לכתוב. בראש רצים המון רעיונות, הם יצירתיים וייחודיים לה. הם […]
בתוך תקופות יצירה ועשייה עמוסות, ישנו ערך רב בשיעמום מוגדר מראש. האם זהו תירוץ מוחלט לדחיינות או דווקא מתנה ליצירה? ואילו גבולות יעזרו להמשיך הלאה ולכתוב אחרי ששקענו לתוך הכורסה מול חתונמי?
המילה "הרגל" צורבת את הגרון שלי מסיבות שונות, אבל בהקשר לכתיבה אני מוצאת בה נחמה. אילו הרגלים ובעצם כלים שונים שאפשר להשתמש בהם מדי יום יכולים לתמוך בכתיבה וביצירה של משהו חדש?
הפחד מכתיבה ומהחשיפות שהיא מביאה איתה הוא טבעי. הוא תמרור האזהרה שכולנו נושאות ונושאים איתנו בתוך מסע היצירה שלנו. איך אני מתמודדת עם הפחד הזה בתוך הקליניקה וביני לבין עצמי? ומהו הפצע היצירתי שכולנו חווינו בתדר כזה או אחר?