נעים להכיר, אני נועה סטרלינג.
אני מאמנת תהליכי התפתחות, שינוי ויצירה בשילוב כתיבה, הפועלת ככלי תרפיוטי, מתעד וחוקר. אני מלווה נשים בתהליך המורכב אך המ-ד-ה-י-ם בו הן חוזרות לשרבט רעיונות וליצור משהו חדש משלהן, תנועה מרגשת קדימה. אני מסייעת להן להתבונן ולהבין דרך הכתיבה את מעגלי חייהן.
בעבודה עם ארגונים, אני מרצה ומעבירה סדנאות העוסקות בכתיבה ככלי לאיזון, Well-Being וחשיבה יצירתית. אני עובדת עם אוכלוסיות מגוונות, מנשים יזמיות דרך נשים בתהליכי התפתחות אישית ועד לחברות הייטק, סטודנטים ואקדמאים, אנשי חינוך ומאמנים.
כתיבה עבורי היא דרך חיים, היא מקור לתשובות, לרעיונות, ללמידה על עצמי ועם עצמי ולהתפתחות גדולה
זה תמיד מתחיל בסיפור.
בגיל 12 קיבלתי מאמא שלי ספר עב כרס, "נשים קטנות" – מאת לואיזה מיי אלקוט – כך נכתב על הכריכה האדומה. התיישבתי על כורסת העץ עם הריפוד הפרחוני, פתחתי אותו בחשש והתחלתי לקרוא.
הייתי כל כך גאה בעצמי כשסיימתי את 600 עמודי הספר. הנחתי אותו בצד, אבל הבנתי שיש פה משהו קצת יותר עמוק – יש פה התאהבות.
מג', ג'ו, מרי ואיימי הפכו להיות חלק מהחיים שלי. את עבודת הנושא האישי עשיתי על מלחמת האזרחים בארצות הברית ותקופת העבדות.
אחרי המחקר הזה המשכתי לקרוא ספרים ולחקור – את הקצב, הדמויות, הסגנון, הסיפור. בעיקר הסיפור. באיזשהו שלב, לא הרבה אחר כך, הוצאתי מחברת נקייה מהמגרה בשולחן הכתיבה והתחלתי לכתוב את היומן הראשון שלי.
הרגע הזה שבו נפתחה המחברת סימל את התחנה הראשונה מיני רבות, שבהן מילים יהפכו לשיעורי חיים ושיעורי חיים יהפכו למילים ואני אלמד ואוסיף לתיבת הכלים ואחכה להזדמנות המתאימה ליזום, להיות מישהי שעוסקת במילים ובדרך שבה הן יכולות, בקלות ובהפתעה, לרפא, לכוון ולעזור לנו בתהליכים השונים שאנחנו פוגשות ופוגשים בחיינו.
גיליתי עד כמה אני אוהבת לחקור את עולמם של יוצרים. בשעות השקט בספרייה בתיכון, לשם ברחתי ברגעי הברזה רבים משיעורי בית הספר שלא הצלחתי להתמיד בהם, חקרתי אוטוביוגרפיות, ספרי אמן, ספרי שירה אישיים ורומנים ה"מבוססים על סיפור אישי".
בתחילת עשור העשרים שלי, כשארזתי את חפציי ובתוכם המחברות הרבות שאספתי מאז אותה מחברת ראשונה, התחלתי לחקור וללמוד על הכתיבה ככלי טיפולי, אימוני וחוקר.
שאלתי לא מעט שאלות בדרך: איך כתיבה עוזרת לי? מה זה אומר כשאני מרגישה הקלה ותחושת ריפוי אחרי שאני כותבת? איך מגיעות התשובות ככה אל הדף? מאיפה? מהי אינטואיציה ותחושת בטן ואיך היא משתלבת עם הכתיבה? איך אני מרחיבה ומאמצת את הכתיבה יותר ויותר ככלי הזה, שכל כך מסייע לי?
כך התחלתי את המסע שלי עם הכתיבה, ככלי לריפוי, יצירת בהירות, צמיחה ואיזון בחיים.
הייתי עורכת תוכן באתרים רבים וכתבתי בעיתונים ומגזינים. שימשתי כעיתונאית ועורכת מדור תרבות ב-nrg מעריב וכמנהלת התוכן של שנקר. בכל דרכי המקצועית בתחום התוכן, ליוותה אותי הידיעה שהכתיבה – לעצמי, ככלי אימוני, תומכת ומחזקת, סוללת את דרכי לדיוק, בהירות וצמיחה בקצב שלי.
אני תלמידה נצחית ומאמינה שרעיון מוביל לרעיון, גישה מובילה למחקר גישה נוספת, דעה אחת עוזרת להכיר דעות אחרות. במהלך השנים רכשתי כלים מקצועיים במגוון תחומים משיקים למה שאני עושה. מאימון אישי דרך לימודי כתיבה טיפולית וביבליותרפיה, סדנאות למנחי כתיבה בשיטת דרך האמן אצל ג’וליה קמרון ותוכניות לכותבים ולמנחי כתיבה בהנחיית הסופרת נטלי גולדברג.
למדתי התמקדות, מיינדפולנס והנחיית מדיטציות מיינדפולנס, השתתפתי בשלושה מחזורים של B-school, תוכנית לימודי העסקים של מארי פורלאו ובתוכניות הכשרה נוספות שלה, הבנתי את ה"למה" שלי בקורס של סיימון סינק ובין 2020-2022 למדתי אצל ד"ר אריק מייזל וסיימתי את הסמכתי כמאמנת תהליכי כתיבה ויצירה.
כיוצרת בעצמי, ביקשתי ואני עדיין מבקשת לחקור מדוע צפים בתוך תהליך היצירה סיפורים, זכרונות וחסמים מהעבר, שמונעים מאיתנו לגשת, לגעת בעדינות בחלומות ורעיונות ולהוציא אותם לאור. רציתי להאזין לקולות שנשמעים, להבין מאיפה הם באים ולחקור אותם. זאת כדי לאפשר לעצמי ביטוי כיוצרת כותבת, אך גם ללוות יוצרים ויוצרות, יזמות ויזמים ואנשי רעיונות בדרך ליצירה משלהם, לא משנה אם מדובר בספר, יצירה מוזיקלית או ויזואלית, קורס המבוסס על הגישה שלהם או סדנה מיוחדת במינה.
איך אפשר להיעזר בי?
בתהליכי אימון דרך כתיבה או אימון תהליך יצירתי.
בקורסים, סדנאות וכלי כתיבה שאני מפתחת במרחב הכתיבה – המיועד עבורך לחקירה עצמאית.
בסדנאות והרצאות לארגונים, עמותות וחברות.
בפגישות אחד על אחד למאמנים, מטפלים ואנשים המלווים תהליכי שינוי והתפתחות, העוסקות בשילוב הכתיבה ככלי אימוני בקליניקה.