ביום שלישי האחרון העמסנו הרבה מאד תיקים על המכונית. ברובם, היו צעצועים ובגדים לפיצקית, שהרי כל הורה יודע שכשנוסעים רחוק עם פיצקונים, צריך לקחת את כל הבית, פלוס את הבית של השכנים.

המטרה: להגיע לאילת, לחופשה במלון אסטרל וילג', אחד מחמישה מלונות של רשת אסטרל בעיר ומלון שמבטיח חופשה משפחתית במיוחד, באווירה שקטה וכפרית, ממש במרכז העיר.

הקו התחתון: חופשה בבדיוק כשכאן יש סערה וביקור באטרקציית הכרישים החדשה.

הצורך: לנשום קצת אוויר של מדבר והרים אדומים, להירגע ולהתפנק ולהראות לפיצקית כרישים, כי היא ביקשה.

כי למעשה הדרך לאילת קסמה לנו לא פחות מאילת עצמה.

מכיוון שאנחנו לא חובבי אטרקציות תיירותיות היסטריות וקניונים עמוסי כל טוב ונטולי מע"מ, החלטנו שלצד הנופש במלון הרגוע הטיול יתמקד באטרקציה הכי חדשה של אילת – הלוא היא אטרקציית הכרישים בתוך המצפה התת-ימי הישן והמוכר ובכמה אטרקציות מסביב לאילת, ספונטני, בלי לתכנן מראש, בעיקר לראות קצת טבע מדברי בעיניים.

המלון: אסטרל וילג' – פינה כפרית נעימה באמצע העיר

קומפלקס המלונות הגדול של אסטרל במרכז אילת מסמן שמדובר באופציה טובה לכל הרכב שמגיע לעיר. אנחנו שוכנו באסטרל וילג' שהוא כפר נופש עם יחידות אירוח נמוכות קומה, פרטיות וכפריות, שמקיפות איזור ציבורי שכולל את הבריכה, מסעדת המלון, מועדון הילדים ועוד. קל ונוח כי מחנים את המכונית מחוץ לחדר, הכל נגיש ובטוח.

בניגוד למלונות גבוהי הקומות שמקיפים אותו, אסטרל וילג' נותן תחושה של כפר, ממש כשמו. הרגשנו חופשיים ובטוחים מאד, בתוך מתחם סגור שכולל בקתות אירוח נעימות. שלנו הייתה סוויטה יפיפיה, עם סלון רחב ידיים וספות נוחות, מטבח קטן ופינת אוכל, לצד חדר שינה מרווח.

הושם כאן דגש על עיצוב החדרים בתחושה ביתית, אבל מאד מדוייקת – עם נגיעות אישיות כמו טפט מעוצב ומנורות וינטאג'יות מיוחדות בחדר השינה, שילובים של בדים שונים. בהחלט לא חדר מלון טיפוסי ולכן, התקבל החשק להרגיש בבית.

מחוץ לחדר עצים מלבלבים ואווירה כפרית תלושה מהעובדה שהמלון נמצא ממש במרכז, שתי דקות משני מרכזי קניות נחוצים כשמטיילים עם ילדים. ספסלים מפוזרים בין החדרים ואפילו נדנדה נעימה שמשקיפה על פינה שקטה וירוקה בגב המלון.

הצוות מסביר הפנים שואל כל הזמן אם הכל בסדר ואם צריך משהו והניקיון נראה בכל מקום. בהחלט הפתעה נעימה בתוך מכלול המלונות האילתיים.

במסעדת המלון הוגשו שתי ארוחות ביום, בוקר וערב, מגוונות ומשביעות, חמות וטריות ישר מהתנור. גם כאן צוות מסביר פנים מסתובב ודואג כל הזמן לניקיון המסעדה, שואל מה צריך, אם משהו חסר ומחליף מיד. לא בכל מלון רואים זאת ולכן שוב, התחושה הנוצרת היא נעימה וכיפית.

זה כל מה שצריך בחופשה כזו – בייחוד כשמדובר בחופשה עם ילדים.

ומה כדאי לראות? 

כרישים במצפה התת-ימי

אחרי יום שלם של נסיעה וכמה עצירות מדבריות לראות את השקיעה בדרך לאילת, כאשר מאחורינו הסערה המאיימת, התעוררנו לבוקר אילתי עם שמש זורחת, קצת עננים אפורים בשמיים שמדי פעם מכסים את השמש, אבל לא הרבה יותר מזה.

בהתרגשות רבה זינקנו אל המכונית כדי להגיע אל המצפה התת-ימי, כנראה ה-אטרקציה של אילת ונקודת ציון חשובה לכל משפחה שמגיעה לעיר הזו. הגענו במיוחד כדי לראות את האטרקציה החדשה של המצפה, עולם הכרישים, שבו שוחים יחדיו כמה זנים של כרישים והילדים יכולים להכיר ממש מקרוב את החיה המדהימה הזו.

מספר פעמים ביום אפשר לעמוד מול הזכוכית הענקית, שמאחוריה חגים כרישים בריקוד אופייני יחד עם דגים מזנים שונים וחתולי ים, ולראות איך הצוללן האמיץ נכנס אל הבריכה הגדולה ומאכיל את הכרישים. זו הזדמנות ללמד את הילדים שלא מדובר בחיה זדונית עם תאווה מיוחדת לנגיסה בבני אדם, אלא בחיה רגועה יחסית שאפילו משוויצה כשהיא מבינה שמסתכלים עליה.

לצד ההאכלה, האטרקציה הכי גדולה של היום, שמלווה בהסברים של מדריך מקצועי אפשר לסייר במבנה שמוקדש לכרישים וללמוד עליהם. מרתק גם לילדים קטנים וגם לגדולים ומומלץ בחום.

ועוד הפתעה! פלמינגו באמצע המדבר

כאמור, אנחנו לא אנשים של קניונים ודוכני טיילת ולכן העדפנו למלא את השעות המעטות באיזור אילת דווקא בגיחות אל הטבע מחוץ לעיר. אחת הגיחות, בדרך לגלידה ביטבתה, הפכה לגילוי מפתיע ומרגש. שעות אחר הצהריים המוקדמות, ביציאה מהעיר אילת מול באר אורה, פונים אל תוך מטעי תמרים ירוקים שיוצרים אי ירוק באמצע הנוף.

קראנו על להקת פלמינגו שנחתה פה, בבריכות המלח שמאחורי המטעים, ופשוט החליטה לגור כאן. זה נשמע מרגש, אבל זה יותר מרגש כשזה רק אנחנו, הבריכה והם. יפים באצילותם באמצע המים המלוחים.

לא כדאי לפספס.

בשום אופן, בשום תנאי. פשוט לא.

חזרתי מאילת רגועה יותר, למרות החשש. והיה לי כזו לפני שנסענו. חשש מתחושה שזה לא בדיוק המקום שנבחר לנפוש בו כמשפחה, חשש ממסעדות שגובות יותר מדי כסף מתיירים, מקניונים עמוסים ברעש שקיות ומתחושה כללית של פלסטיק יותר מאשר טבע. מסביב לאילת וגם בפינות שקטות יותר בתוכה, אפשר למצוא רגעים מול הטבע – הזהוב, האדום, הירוק ומסתבר שגם הורוד.