הדפס בוטני מכאן

אני אוהבת לצייר פרחים, עשבים, ענפים, אבל אני אף פעם לא מדייקת. כשהייתי תלמידת תיכון במגמת אומנות המורה שלי העירה לי שאני כל הזמן מציירת פרחים, רק פרחים. אני זוכרת שהיא אמרה את זה כמעט בכעס, "תפסיקי כבר לצייר פרחים! ציירי גם דברים אחרים!". עד היום אני שמחה שידעתי אז, מתוך הווייתי המתבגרת-מורדת-מתעלמת, לא להקשיב לה ולהמשיך לצייר מה שמתחשק לי. ותמיד מציירת פרחים.

במשך שנים אני מציירת פרחים ועצים וענפים ולא יודעת למה. באחת הדירות הישנות שלי בתל אביב ניתלו למשך כמה חודשים (עד שנמאס והוחלפו) שלושה ציורים בסגנון יפני, מינימליסטיים מאד. צבע תכלת, עץ ערום וקר, ענפים גרפיים משתלשלים ממנו. לא ההדפס הבוטני שמוכר מהספרים הישנים, אבל משהו ששולח חצים לכיוון הזה.

היום יש לי בבית שלושה ציורים בוטניים קטנים שציירתי בעצמי. ציורים פשוטים, לא נאמנים למקור, שציירתי באחר צהריים אחד של שקט ושלווה, כשהפיצקית והבנזוג ישנו את השנ"צ המסורתי של שישי. הם לא דומים בכלל להדפסים הבוטניים שירשנו מסבא צבי והיו חלק מהספרייה של אמא שלי במשך שנים ארוכות, ניצבים להם בתוך ספרים שמתארים כל זן מוכר ונחקר. אבל אני אוהבת אותם והם הפכו לפריטים החביבים עליי על קירות הסלון.

דווקא חדר השינה שלי, החדר שעדיין לא קיבל כיוון, למרות אי אלו ניסיונות עיצוביים שונים, הופך בוטני יותר. הצבעים שבחרתי לו, ירוקים וכתומים וחומים בהירים משתלבים מעולה עם הדפסים בוטניים ועם תחושה של טבע שליו ושקט.

אבולוציה של התאהבות בסגנון בוטני, באמנות בוטנית, בחיבור לטבע, שאני כל כך אוהבת.

אספתי כאן כמה הדפסים שאהבתי לאחרונה.

הדפס וינטאג' פרפרים מכאן

שורשים, מכאן

פירות, מכאן

צבעונים, מכאן

אגוזי לוז, מכאן

אסופה יפה וישנה, מכאן

דרדרים ושאר כחולים, מכאן

ורדים אנגלים, מכאן

וגינה אחת שלמה. מכאן