המעבר צפונה היה אמור לסמן עבורנו חיים קצת יותר פשוטים, או לכל הפחות – יותר רגועים. השבועות האחרונים בחיינו הוכיחו לנו שלא תמיד שינוי כתובת פירושו שינוי באווירה.
ימים ארוכים עמוסים בלחצי עבודה ושאר מטלות עברו עליו ועליי. התפתחויות חדשות גרמו לנו לשנות את הכיוון שבו חשבנו שנלך כשעברנו לפה. הן טלטלו קצת את המציאות וביקשו מאיתנו להסתגל למשהו חדש. משהו טוב, אבל כזה שלא תכננו מראש. כל ההחלטות הגדולות של העתיד – איפה, מתי, לאן, כמה…
חסרי נשימה כמעט הגענו לסוף השבוע שעבר שבו החלטנו שהגיע הזמן לזמן איכות. הוא עם הפיצקית ואני עם עצמי. אנחנו עושים את זה מדי פעם, מתנתקים ליום ולילה ועוד חצי יום כדי להיזכר שאנחנו מתגעגעים אחד אל השני ואז חוזרים, אחרי שניסינו לנשום אוויר קצת אחר, ומתחזקים ביחד. בכל זאת, אנחנו עובדים זה לצד משרדו של זה ברוב שעות היום ולכן ההתנתקות אצלנו הפוכה.
כשדרוש ספייס, אנחנו לוקחים אותו באהבה ונוסעים להתגעגע. זה עובד מצוין.
כך יצא שמאז שעברנו לפה העברתי לבדי סוף שבוע בבית הזה. כמעט לבדי בעצם. שמוצי, הכלבלב החדש שאימצנו בחום אל המשפחה שלנו נשאר לשמור עליי. את סוף השבוע העברתי עם שמוצי ברביצה על הספה וצפייה בסדרת הקאלט הילדותית שאליה אני חוזרת בכל פעם מחדש, הלוא היא "בנות גילמור", בהמון כתיבה ובניסיונות במטבח, ביניהם עוגיות נפלאות שהייתי חייבת לשתף.
עם הלחץ שליווה את החודשים האחרונים, שכחתי איך זה להנות במטבח, סתם ככה לעצמי. שלושה חודשים כמעט ללא אפייה, למעט לחם יומיומי ולא מתועש. חוויתי התנתקות מוחלטת מכל מה שקשור לסוכר, לשומן ולמה שביניהם. ובכל זאת, מאורע משמח כמו חופשה פרטית דורש פינוק. אפילו אם מדובר בפינוק קטן.
ואכן, לקחתי צ'אנס וחיפשתי לי אלתורים ליד התה ומה שיצא הן עוגיות נהדרות וחורפיות מאד. גאה לומר שטעמתי רק אחת ומיוחדת. את השאר שמרתי לאהוביי שחזרו במוצאי סוף השבוע ישר אל הכפור של הצפון.
150 גרם חמאה. בגרסה טבעונית: 110 מ"ל שמן קוקוס (מוצק)
4 כפות סוכר חום
חצי כוס שקדים
1.5 כוס קמח רגיל
1 כוס קמח מחיטה מלאה
1 ביצה L. בגרסה טבעונית: חצי בננה מעוכה
חצי כפית ג'ינגר מגורר
חצי כפות גינמון
כפית גרידת תפוז
מעט מלח גס
כוס שבבי שקדים או שקדים קצוצים גס
מחממים את התנור ל-170 מעלות.
כל הזכויות שמורות (C) נועה סטרלינג – מאמנת תהליכים יצירתיים/כתיבה ככלי לריפוי, חקירה והתפתחות.
טלפון: 054-6107313