שבוע לאחר שעברנו לגליל לקחנו פסק זמן של ערב אחד. רק ערב אחד לעצמנו. תקופת המעבר ומה שסבב אותה הייתה לא פשוטה בכלל. התאקלמות איטית, שהתערבבה עם חופש גדול שהתערבב עם חגים שעומדים להגיע וחופשות מגן הילדים והרבה סידורים מסביב.

אין רגע לנשום, או להיות. וכל מה שרציתי היה לראות את הצפון כמו שאני רגילה, בלי מטלות וסידורים. רק ירוק בעיניים ואוויר לנשימה. ממלא את הלב. קיבלתי את מבוקשי בלילה אחד, מאובק אבל קריר, ב"הבית בטבע".

לילה אחד ב"הבית בטבע" – מתחם יפיפה שנמצא במושב שדה אליעזר, רק מרחק של 20 דקות נסיעה מהבית שלנו היום – הביא איתו תחושה של נשימה ארוכה, התמתחות. לא כתבתי על המקום עד כה בגלל אותה תקופת מעבר שהמשיכה להביא איתה מטלות ומחשבות ושינויים ומשימות.

באותו ערב שבו נשמנו קצת, הוא ואני, באחת הבקתות היפיפיות שבתוך המתחם העטוף ירוק ועוד ירוק, והרבה יופי, החלה אותה סופת אבק שהפכה את הנוף לקצת פחות בהיר. צילמתי אז לא מעט תמונות אבל הצטערתי שלא לכדתי את היופי של המקום. חזרתי אליו שוב בשישי האחרון, רק המצלמה ואני, ואני שמחה כל כך לספר על המקום בבלוג ולהכיר אותו למי שעוד לא מכיר. סופסוף.

אין הפרעות כשמגיעים למקום כזה. רק ציוצי ציפורים, ענף בודד ברוח, אולי חתול מתוק שכיף ללטף. לא יותר מכך.

האור שחודר בבוקר אל חדר השינה הלבן, הבהיר והנעים מבשר שהגיע הזמן לצאת ולהתמכר לשלווה גמורה. הולכים בין השבילים ולא רואים אף אחד, פרטיות מוחלטת בדרך אל המטעים שמאחורי הבקתות. פרחים ושיחים ושרכים ועצים הם הקישוטים היחידים, האטרקציות הכי טובות. כי יותר מזה לא באמת צריך.

ואם צריך, אז יש. יש גם ג'קוזי מפנק וארוחת בוקר נהדרת שמורכבת ממטעמים שיוצרים אנשי האזור, מגבינות צאן ועד חליטות תה. טלי, מארחת למופת, מגישה את ארוחת הבוקר על הדק בין הפרחים, נותנת לך זמן להנות מהבוקר. בלי לחץ.

היא מכירה את האזור היטב ויודעת לתת גם לשני חובבי אוכל כמונו המלצה לארוחת ערב רומנטית או טיול באזור (ובסוף, הלכנו לפי ההמלצה שלה והיא קלעה בול). אחר כך היא נותנת שקט ושלווה, פרטיות ואפשרות לצאת ולהסתובב, לגלות את המתחם על פינות הישיבה הרחוקות שלו, בין עצי המטע. להיות בחופשה עם עצמך ועם מי שאתה אוהב.

זה מקום שהוא מדיטציה. לעצום עיניים, לנשום עמוק, לאחוז יד ביד, לעמוד ליד שיחי השושנה או עץ המנדרינות השופע עכשיו בסתיו, להריח את האדמה שהושקתה בגשם בלילה שלפני ולדעת שהכל קצת טוב. יותר טוב.

אירוח נפלא, הקפדה על כל פרט, תחושה אמיתית של התנתקות מהשגרה. זה הבית בטבע. וכל אחד צריך לפעמים בית כזה, רחוק מהבית.

ותודה רבה על האירוח!

נ.ב – ונכון שלא כתבתי הרבה זמן. אלו אותן התאקלמויות שהרחיקו אותי מכאן. ובתוך כל הלחץ, בשורה טובה. עובדת על הפתעות לעצמי ולמי שאוהב את הצפון כמוני.