יש אנשים שאת מתחברת אליהם בשניות. אפילו בלי להכיר. צופים זה בזה בחלל הוירטואלי, לומדים להכיר ובסוף, כשההזדמנות לשיחה נפתחת, יש קליק מדהים. אבל בעצם, הדייט כבר התחיל מזמן והיה ברור שהשיחה תמשיך ותמשיך והחיבורים יתהוו עוד ועוד.
כך היה לי עם דפנה ברקת, שעוסקת בשלושה דברים שמסקרנים אותי עד מאד – סדר, סטיילינג והלבשת הבית. בעוד שהראשון מבין שלושת התחומים עדיין מאתגר אותי באופן חד יותר, השניים האחרים משמחים אותי והעיסוק בהם גם כתחביב וגם בתוך הבית הפרטי שלי הוא הזמן שלי להרגיש יצירתית מחוץ לעולם המילים. אצל דפנה, הצבעים, הטקסטורות, השילובים בין הישן והחדש – משכו אותי מהרגע הראשון והפכו להשראה.
כשנפגשנו לדייט בגבעתיים, בקפה זליק שהיה מזמן הקפה האהוב לימי שישי בבוקר, היה לי ברור שהשיחה הקולחת והמרגשת תוביל לאירוח של דפנה בבלוג שלי. שלחתי לה את שאלון ההשראה וחיכיתי, ומה שהגיע היה סיפור ארוך ומפורט ובעיקר מעניין.
אני דפנה ברקת, מסדרת ומארגנת בתים של אנשים, בתי סטודיו וחללים עסקיים של מעצבים ואמנים, ומלבישת בתים וחללים עסקיים – הום סטיילינג. אנחנו משפחה בת ארבע נפשות. יש לי 2 ילדים, בן ובת, בן 11 ובת 8 ואנו מתגוררים בגבעתיים מזה 8 שנים.
מאז שאני זוכרת את עצמי, עוד כנערה, אני מסדרת את החללים שאני מתגוררת בהם. נהגתי לעצב את חדרי כל פעם מחדש בתקופה שבה עיצוב ודקורציה לא היו קיימים במרבית הבתים, אי שם באמצע שנות ה- 80'. הקפדתי לא רק ליצור סדר, אלא ממש להעמיד ולמצב את הרהיטים והחפצים בצורה אסתטית ודקורטיבית.
כיום, אני רואה את עצמי כסוג של יוצרת מרחב פתוח, נוח, נגיש, מאורגן ולא פחות חשוב בעיני, אסתטי והרמוני. עשייתי המקצועית הכפולה, סידור וארגון ובמקביל הום סטיילינג, מזמנת לי לקוחות העוסקות בצורה כזו או אחרת בתחומי אמנות ועיצוב, או כאלו שעיצוב, דקורציה ואספנות הם חלק מהותי מעולמן, ולכן סידור ביתן או הסטודיו שלהם תמיד מלווה גם בסטיילינג או הום סטיילינג.
בעשייתי המקצועית כמסדרת, אני מגיעה לחללים עמוסים מאד בחפצים ופריטים, עמוסים באופן שיוצר בבית או בעסק תחושת מחנק, החוסמת את יכולת ההתפתחות והצמיחה של בעלי הבית או העסק.
תפיסת עולמי היא שהבסיס ליצירת מרחב אסתטי ונעים, הוא סדר ושמרחב מאורגן ומסודר נחווה כמעוצב ודקורטיבי. אני מאמינה מתוך ניסיוני האישי, שכאשר חיים בסביבה הנעימה לנו ויזואלית, התחושות הפנימיות טובות יותר. אני קוראת לתהליך הזה "סדר מעוצב" ואני משקיעה בו מחשבת תחילה וזמן כדי שייווצר מרחב מעוצב ולא רק מסודר.
כאשר אני מסדרת חלל, אני מתחילה בתהליך של מיון וניפוי ולאחריו בתהליך של ארגון עם דגש על יצירת תשתית נכונה יותר כדי שהסדר יישמר.
אני משתדלת לתמלל את התהליך כדי שהלקוח יידע כיצד להמשיך לשמור על הסדר והארגון גם בהמשך. אני נעזרת בכלי אחסון ומשתדלת מאד להיעזר בכלים יפים הנמצאים בבית, שישמשו ככלי אחסון דקורטיביים, במקום להשתמש בכלי פלסטיק פשוטים (שגם כאלו נדרשים לעיתים).
כאשר מדובר בהלבשת הבית, אני קודם כל בודקת מה חיוני לבני הבית מבחינת אורחות חייהם, ומה חשוב להם שיישאר ולא יוחלף. השלב השני החשוב הוא בחירת צבעים כאשר מפה והלאה כל פריט, החל מריהוט וכלה בכרית או שטיחון אמבטיה, יתחשב בסקאלת הצבעים שבחרנו.
חלקם של הרהיטים עובר שיפוץ, חלקו משנה מקום ומיצוב, ובסוף נוצר בית מחודש שמתבסס על שידרוג הקיים עם שינויים של צבע, פריטי דקורציה, טקסטיל וצמחיה.
כאשר אני בונה את סקאלת הצבעים עבור הבית, אני מתחשבת במה שכבר קיים בו ושבחרנו להשאיר.
הקו המנחה אותי הוא איך אני רוצה שהחלל ייראה בסוף. אני ממש מדמיינת לפרטים, איך אני רוצה שהחלל ייראה, לאחר שמיפינו הלקוח ואנוכי, את צרכיו ואת אורחות חייו.
דמיון ויכולת לראות את הפרטים כשהם עדיין לא נמצאים בחלל, הם מפתח להצלחת פרויקט. לא תמיד מצליחים להגיע לתוצאה המדויקת כי בדרך יש התאמות לתנאים ולתקציב הקיימים. אבל ע"פ רוב התוצאה די קרובה לחזון. "תכנית העל" הזו, עוזרת לי לחתור לשם יחד עם הלקוח.
כשאני מכינה תכנית להלבשת הבית אני נעזרת כמובן בפינטרסט, בפרט בהתאמת סקאלת הצבעים. אני מכינה מצגת עם שילובים שונים של צבעים וחומרים, כפי שאני רואה אותם כנכונים ומתאימים לצרכים שמופו ולחזון שלי. הפינטרסט עוזר לי מבחינה זו לא רק כמקור השראה אלא מאפשר לי להגיע לרמת דיוק גבוהה מבחינה ויזואלית, בחזון שלי.
במקביל אני בודקת ברשת וכן בחנויות שונות שהחזון שלי מתאים לפריטים שניתן לרכוש או לשדרג. אני מקפידה לא לדלג על בחינת הפריטים הקיימים בחנויות וברשת, כדי לא ליצור פער בין האפשרויות שאני מציגה ללקוח, לבין המלאי הקיים בחנויות, שהוא פחות מגוון מהקיים בחו"ל.
בכל הקשור להשראה, הן עבור סידור הבית והן עבור הלבשתו, כל דבר שאני פוגשת ברשתות החברתיות- פייסבוק, אינסטגרם, פינטרסט- במגזינים, באתרי עיצוב מתחומים מגוונים, בכתבות, וגם בחנויות שונות, לאו דווקא של עיצוב, משמש לי השראה.
מכיוון שסדר הוא בסיס עיצובי בעיני, אני בוחנת אותו ומקבלת רעיונות כיצד ליצור סדר מתאים לאנשים מסוגים שונים, דרך השראות עיצוביות. החל מאמנות לסוגיה- פיסול, ציור, איור, כלי קרמיקה, עיצוב גרפי, עיצוב אתרים, עיצוב התפאורה בהצגות וסרטים, דרך הגשה של אוכל במסעדות, הרצאות של אמנים ויוצרים הן מתחום העיצוב והן מתחומי אמנות וכתיבה, ואפילו בתים של מכרים, חברים ולקוחות.
מאז שאני זוכרת את עצמי אני אוהבת אופנה ואוהבת להתלבש.
אני אוהבת צבעוניות ולא חוששת מהתאמות נועזות בין טקסטורות והדפסים של פריטי הלבוש. בחלוף השנים גיליתי שהנועזות הזו מתקיימת אצלי גם בהלבשת הבית, ואף בסידור הבית בדרכים פחות קונבנציונליות.
לאחר שביתי נולדה הפקתי עם חברה מכירת בגדי מעצבים ביתית עם קונספט שהצליח מעבר למצופה, והשתעשענו ברעיון להפיק מכירות נוספות מסוג זה. אך כשראינו שענף זה רווי מאד, כל אחת חזרה אל תחומה והמשיכה להתפתח לכיוונים שהתאימו לאישיותה. הייתה לי התלבטות עזה בין מעבר לעיסוק בהלבשת הבית, ללימודי תואר שני בפסיכולוגיה, שדחיתי שנים רבות.
בסופו של דבר, אחרי חופשת הלידה הארוכה התחלתי לעבוד במשרה חלקית באוניברסיטת תל אביב וזנחתי את השאיפות לשינוי תעסוקתי. אך התשוקה בערה מבפנים ושקעתי בעולמות וירטואליים של הפייסבוק, בלוגים מתחום העיצוב, ובהמשך גם בפינטרסט. ככל שנחשפתי לעיצוב ברשת, היה לי ברור שהשינוי יקרה.
באחת הפעמים הללו נתקלתי בבלוג של קרן שביט, אותה הכרתי כקרן שחם בתיכון ברחובות, בה למדנו יחד במגמת אמנות. עוד בתיכון ידעתי שאשמע בעתיד עליה בעתיד, כי קרן תמיד התבלטה בנועזות ובחשיבה היצירתית שלה. מיד כשנתקלתי בבלוג שלה ידעתי שדרכינו יפגשו ונהפוך לחברות קרובות. התחלתי להגיע למכירות הקולאז' שלה ונהניתי מהן מאד כי הן סיפקו לי רעיונות והשראה מרובים באמצעות היוצרים המוכשרים שאספה סביבה. הקשר הישן הפך לחברות ובקולאז' האחרון שלה גייסה אותי לצוות ההפקה.
צעד נוסף שקרה ממש במקביל וקירב אותי לעיסוקיי כיום, היה התקלות מקרית במודעה שפרסמה מכרה בפייסבוק בשם אחותה. אחותה ובעלה עסקו בסידור בתים בעיקר לאחר מעבר דירות, והחלו להתרחב ולחפש מסדרות. זו הייתה הפעם הראשונה שנתקלתי בעיסוק הזה בארץ ובשנה הראשונה בה עבדתי בחברה זו, גבות רבות התרוממו כאשר סיפרתי על עיסוקי.
כיוון שזו עבודה לפי פרויקטים, המשכתי להחזיק במשרה שלי באוניברסיטה בה אני רכזת מערכת בכתב עת אקדמי. עבדתי כשנתיים בחברה זו, ויום בהיר אחד פנתה אלי קרן שביט, עימה שמרתי על קשר קרוב, והציעה לי לסדר את ביתה כולו.
פתחתי תיק עצמאי וזמן לא רב אחרי כן פצחתי בקריירה עצמאית, כשאני משלבת בין סידור וארגון חללים פרטיים ועסקיים, לבין הלבשת בתים.
לקוחה אחת כזו, לקחה איתי צעד נוסף קדימה וקירבה אותי לעיסוק בהלבשת הבית, דרך הלבשת ביתה המאד ייחודי, ובו כמות עצומה של אוספים מסוגים שונים. נוצר שילוב מרתק בין יצירת מקום לכל האוספים ומתן מקום של כבוד לאהבתה לאספנות, ובמקביל הלבשת הבית מפריטי ריהוט וטקסטיל קיימים, ושילוב צבעוני ונועז בין מזרח ומערב.
כוס קפה בבוקר במטבח שלי – משקיפה על אוסף קופסאות הפח שלי על הקיר הצפוני, ובחלון הקיר הדרומי שמעל הכיור, שעל האדן שלו מונחים פריטים יפים שאני אוספת. המטבח שלי הוא אחד האזורים שעיצבתי באופן שמבטא את טעמי בצורה הכי מדויקת, והישיבה בו עם כוס קפה בבוקר, מעוררת בי השראה ופותחת את כיווני המחשבה שלי.
המגזין Country Living בגרסתו המודפסת – אני מנויה עליו כבר 4 וחצי שנים. אני גרופית של הסגנון הכפרי "הרסטי" ובמיוחד אני אוהבת את טוטאליות העיצוב האנגלי הכפרי שיורד לפרטי פרטים (גם כאשר הוא מינימליסטי יותר).
שוטטות בבלוגים, מגזינים ואתרי עיצוב – בעיקר לא ישראליים וכאלו המציגים בתים לא סטנדרטיים. בתים שגם אם יש בהם טרנדים לא מעטים, הם עוצבו באופן אישי על יד בעליהם והושקעה מחשבה רבה בפרטים, באוספים, בהעמדתם, בסידור שלהם בבית. בתים שההתייחסות לדקורציה שלהם היא אמנותית ממש.
על הבלוגים האלו נמנה בלוג ישראלי אחד שאני אוהבת מאד, "עולה על העיצובים". היא נותנת ביטוי מושלם לבתים כאלו, גם כשסגנונם שונה משלי.
אני טיפוס של הרגלים – כשאני אוהבת מאד אמנים או יוצרים מתחומים שונים, אני נוטה לחזור אל האמנות שלהם. כדוגמה דווקא מתחום האוכל, אני חוזרת תמיד לג'ירף נודלס בר כי רימון בן יקיר (הבעלים) הוא וירטואוז בעיני באופן שבו בחר להגיש לקהל הישראלי אוכל אסייתי מצוין לחיך הישראלי, יחד עם שירות מעולה. כך אני שומעת שוב ושוב מוזיקאים שאני אוהבת מאד, וכך אני הולכת לסרטים שאני מעריצה את יוצריהם. הטוטאליות שלהם בתחומם מעוררת בי השראה.
אל תיגע בזמיר – הספר האהוב עלי ביותר. הוא השראה עבורי במובן כפול. השראה לאהבת האדם באשר הוא אדם, והשראה לכתיבה גדולה שהופכת ספר לעל זמני.
לפני כחצי שנה החלטתי לעצב לי פינת עבודה בדיוק לפי טעמי, היות ומצאתי את עצמי זקוקה לפינה כזו יותר ויותר כעצמאית. עד אז שימשה אותנו שנים רבות ספרית לימודים שהייתה לי בנעוריי. היא הייתה מסודרת מאד אך לא היה בה מקום למחשב. לכן הוא הונח על שולחן מחשב לא נוח לידה.
תכננתי בפרוטרוט כיצד אני רוצה שהפינה תראה ומה יהיו שילובי הצבעים והסגנון, החל מהשולחן והמדפים וכלה בווי התליה של המדפים, בקופסאות האחסון, במגירות המשרד הישנות המגלוונות ובקלסרים, ממש עד הפרט הקטן, כולל פריטי הדקורציה וההשראה שיעמדו על השולחן והמדפים.
אספתי מדפים ישנים ושתי דלתות דמויות תריס של ארון, ובמהלך 2 סופי שבוע צבענו את דלתות התריס והמדפים, ייבשנו ותלינו. העברתי את כל הניירת שכבר הייתה מסודרת וממוינת בקלסרים הקודמים, לקלסרים חדשים שבחרתי בהתאמה מדויקת לסקאלת הצבעים ולסגנון העיצובי.
היה לי חשוב שהפינה תהיה גדולה ומרווחת ולכן הוספתי שולחן רטרו בסגנון עתיק, וכך נוצר מעין ר כאשר השולחן המרכזי (הבנוי מ-2 דלתות תריס מחוברות) גדול ומרווח. היה לי חשוב שבפינה, מלבד הניירת הפרטית והעסקית, הקלסרים וכלי הכתיבה, ירוכזו גם חומרי יצירה שהילדים עובדים איתם.
הצבתי כמה פריטים שאני מאד אוהבת בפינה הזו וגורמים לי הנאה ומציפים אותי ברעיונות והשראה. שלישיית כלי שח ענקיים מעל לוח שחמט, אייל מברזל משנות ה 60', קופסת פח של אייל שאני מאד אוהבת ו3 קופסאות פח נוספות בגדלים שונים, שכל אחת מכילה דבר אחר.
2 פריטים חשובים במיוחד הן 2 תמונות שעשויות מלוחות מגנט עטופים בבד וממסוגרים במסגרת מוזהבת, ועל כל אחת 3 מגנטים בגודל גלויה. את המגנטים עיצבתי על ידי צילום של גלויות השראה על רקע נייר אורז תכול מעוטר. על כל גלויה יש ויזואל ומילה אחת- מקצועיות, חדשנות, חברות, LOVE, קבלה, נתינה.
מבחינתי הן היו ויהיו תמיד מקור לכוח והשראה עבורי. למילים יש הרבה כוח בעיני!
לאן תסעי כדי לקבל השראה ולמה דווקא לשם?
תאילנד וסין כי השילוב של המקדשים המדהימים יחד עם הירוק העז של שדות האורז, מעוררים בי התרגשות ותחושת חופש, שממלאת אותי בהנאה ובכוחות חדשים. אני אוהבת את השיטוט ברחובות הערים, ואת הנסיעות בין הכפרים.
אני אוהבת את הניגודים העזים בין יופי לכיעור. אני אוהבת את העולם הכל כך שונה המשלב בין מזרח ומערב, ומהתערובת הזו מושפע גם סגנוני העיצובי. בנוסף, אוכל אסיאתי הוא האהוב עלי ביותר והחוויה הקולינרית במדינות אלו היא לא פחות ממעוררת השראה עבורי.
Country Living בגירסתו המודפסת האנגלית. המגזין מציג בעיקר בתי כפר אנגליים גדולים (לא תמיד!) עם טוטאל לוק כפרי אנגלי מרובה פריטים ובדר"כ בסגנון עיצובי "רסטי" (עץ גושני), לעיתים בשילוב בוהמייני. אלו 2 הסגנונות האהובים עלי ביותר באופן אישי.
The Selby– אתר שמציג בתים ובתי סטודיו של אמנים שונים, ידועים יותר וידועים פחות, בדר"כ בתים מאד שונים ומיוחדים עם טעם אישי וייחודי לאמן/יוצר.
Apartment Therapy אתר שיש בו מגוון מאד גדול של בתים ודירות שעוצבו על ידי בעליהם. הרבה מהדירות מאד טרנדיות, אך ניתן למצוא בו גם דירות ובתים שעוצבו בצורה מעניינת וייחודית, גם אם יש בהם טרנדים רבים.
מגזין PNIM של לירז ליבנה ורונה לב כהן – מגזין מקסים שמציג דירות וחללי מגורים של מעצבים ישראלים ידועים יותר ופחות. רוב החללים מסקרנים ומעוררי עניין, שונים בנוף העיצוב המקומי ויש התייחסות מרובה לחללים עשירים בצבע.
הפינטרסט שבעצם מרכז את כל ההשראות העיצוביות של כל האתרים מכל תחומי הלייף סטייל, הפנאי, התרבות והעיצוב.
מגזין ליידי גלובס שמרכז סיפורי מעוררי השראה של אנשים מתחומים שונים והאופן בו הגיעו להצלחה בתחומם. ההשראה והכוח העיקריים שאני שואבת ממנו הם הידיעה שהצלחה אמיתית לא נמדדת רק בכשרון אלא בהרבה עבודה קשה.
אל תיגע בזמיר
מר ורטיגו
התפסן בשדה השיפון
סיפור פשוט
אגדות אנדרסן
מלוח. פופקורן ובמבה. בלי פופקורן אני לא נכנסת לסרט. זו פשוט לא חוויה שלמה.
הייתי פונה להמשך לימודי פסיכולוגיה או לחינוך מיוחד. יש לי משיכה רבת שנים לתחום הפסיכולוגיה וגם למדתי מדעי ההתנהגות. בשלב מסוים, מעט לפני שפניתי לתחום העיצוב, רציתי לעשות הסבה לתחום החינוך המיוחד גם בשל הקרבה שלו לתחום הפסיכולוגיה, וגם כאם לפעוט שהיה בעבר עם עיכוב התפתחותי.
מהרגע שלמדתי לקרוא, ומשך שנים רבות, הייתי תולעת ספרים. בבית הספר היסודי הייתי הכותבת הכיתתית לטקסי החגים ומשך שנים סייעתי לחבריי בלימודי הספרות. גם באקדמיה המשכתי ללימודי הספרות כמקצוע משני, זו התבררה כבחירה נהדרת היות וכך התאפשר לי לקרוא ספרים רבים, מה שלא הייתי מספיקה בתקופה הסטודנטיאלית העמוסה.
וכמו שאני אוהבת לקרוא, אני גם אוהבת לכתוב. כיום אני מספיקה יותר לכתוב ופחות לקרוא, אך גם בזמנים עברו, הייתי כותבת, אם שירים למגירה, ואם טקסטים לצרכים שונים.
בהיותי תיכוניסטית, סייעתי לחברה בכתיבת כל הטקסטים שלה בשיעורי הספרות משך 3 שנים, לימודים שלא הייתה צולחת לולא כן.
גם כיום, אני מאד אוהבת לכתוב טקסטים הקשורים לעשייה העסקית שלי, טקסטים לדף העסקי שלי העוסקים בבתים מעוררי השראה שנתקלתי בהם ברשת, וטקסטים לבלוג שלי בסלונה.
אני מניחה שהיא הייתה דמות כלשהי, גבר או אשה, שיש בה משהו וירטואוזי, משהו גדול מהחיים, משהו מאד טוטאלי. אלו הדמויות שאני אוהבת בחיים ובספרים. הן לא דמויות שנראות וירטואוזיות כמו אייריס אפל למשל, אבל יש בהן תכונות גדולות וגדלות נפש.
כמו אטיקוס פינץ', לכאורה עורך דין אפור בעיירה גזענית בספר "אל תיגע בזמיר", ולמעשה אדם אמיץ עם גדלות נפש ואהבת אדם נדירה.
בעלת חברה שנותנת שירותים שונים הקשורים לארגון וסידור הבית, העסק והמשרד וכל מה שקשור להתנהלות בחיים הפרטיים- הפקה וסטיילינג לאירועים משפחתיים, סיוע בתחזוקת הבית השוטפת כגון טיפול קבוע בניירת, בתחזוקת הארונות, מתן שירותים אישיים ועוד. מלבישת בתים וחללי סטודיו.
הכי קל לתת טיפים איך מסדרים בדיוק. אבל ניסיוני הרב לימד אותי שאין שיטה אחת מתאימה לכולם. אני רוצה להתרכז דווקא בטיפים לא על ה"איך" אלא על ה"מה". מה חשוב שיקרה ושתקיים בבית, באופן שבו סדר ועיצוב המרחב הפרטי שלכם יתאימו לאישיותכם.
זו לא קלישאה, שביתו של אדם מבצרו הוא. וככזה, אני מבקשים שהשהייה בו תשרה עלינו שלווה, ושנוכל להיטען בו בכוחות חדשים לקראת היום הבא.
כל אחד שואב את השלווה הזו שלו מתחום אחר. האחד אוהב לארח תדירות, האחר אוהב בית שקט והשלישי אוהב בית שנשמעת בו מוזיקה שעות רבות ביום.
הבית צריך להתאים לאורח החיים של בעליו, כי רק כשהוא מתאים, בעליו חשים שלווה בזמן שהותם בו. התובנה הזו חלחלה אלי כשחברה טובה הקריאה לי את משפט ההשראה הזה כשהקמתי את העסק.
קודם כל, הגדירו מה מעורר שלווה אצלכם, ואז תוכלו להחליט איזה בית אתם רוצים לעצב או לסדר.
או במילים אחרות, סדר בבית, עושה עבורנו סדר בראש, "מנקה" את הסביבה אחת לתקופה מחפצים מרובים מיותרים שממלאים את הבית ומעמיסים על העין והנפש.
אבל! משפט ההשראה הזה גם מדגיש שגם התוהו, הבלגן, חיוני. מתוך הכאוס צומחות רבות מהתובנות הכי חשובות של חיינו. כאשר אנו שקועים בעשייה מקצועית ומשפחתית אינטנסיבית, המרחב סביבנו שוקע בבלגן כי אנחנו לא מתפנים לטפל בו.
כדוגמא, בגדי העונה הקודמת לא חייבים להיות בארון למעלה. הם יכולים להיות מקופלים מאחורי בגדי העונה הנוכחית. כלי מטבח בשימוש תדיר לא חייבים להיות בארון "כי אחרת יצברו אבק", הם יכולים להיות על מדף נגיש לכל בני הבית, כי ממילא הם בשימוש יומי.
תהיו יצירתיים ובעלי ראש פתוח גם כשמדובר בסידור הבית, מפני שהסדר משרת אתכם ולא אתם אותו.
החפצים, המזכרות, וכל אותם דברים קטנים שאספתם בשווקים, בגלריות וחנויות, בטיול בחו"לם באיביי או אפילו במקסטוק. דאגו לתת ביטוי ומקום לפחות לחלק מהפריטים האלו, ואל תתנו לאף איש מקצוע לשכנע אתכם שבית מעוצב ומסודר צריך להיות נקי מהם כי הם לא מתאימים לתפיסה העיצובית שלו.
אני יכולה לעזור לכם לסדר את הבית. אני יכולה להלביש אותו מחדש בפריטים משודרגים או חדשים. אבל אם אתם שחיים בו לא תקפידו על כללים בסיסיים של סדר, על הסכמות מי מחזיר מה ומתי, הבית לא יישאר מעוצב ומסודר. זה נתון רק בידיכם, וזה בסדר להחליט שאתם לא זקוקים לסדר סביבכם כל הזמן, ושחופש מחשבתי ויצירתי דורש מכם בלגן בזמן היצירה.
אפשר למצוא את דפנה גם ב:
כל הזכויות שמורות (C) נועה סטרלינג – כותבת, עורכת ומלווה תהליכי כתיבה
טלפון: 054-6107313
noa@noastirling.com
Loading...
2 Comments
מאד נהניתי לקרוא את שאלון ההשראה. גם התלהבתי מהשאלות שלך, נועה, וגם מהתשובות של דפנה.
תודה רבה רבה מיכל!