בבוקר שטוף שמש במיוחד, קצת לפני החגים, פגשתי את הצלמת ענבל כבירי לבוקר של צילומי סתיו לאתר הזה בדיוק. לכבוד המאורע, שאלתי אותה כמה שאלות חשובות על צילום לעסק ובכלל ושמעתי תובנות שכדאי לכל אחת שמצלמת ומצטלמת לעסק שלה לאמץ בחום

ענבל מצלמת ואני מתעדת

פגשתי את ענבל כבירי, צלמת לייפסטייל ותדמית נהדרת, לבוקר של כיף בחצר שלי ברמת הגולן, זה קרה קצת לפני החגים ולקח לי יותר מדי זמן לכתוב על המפגש מעורר ההשראה שלנו.

קודם כל, כבוד! אני מעריכה מראש כל מי שמוכנה לבוא לדייט מרחוק, לנסוע דרך העליות של הגולן ולהתמודד עם משאיות איטיות בדרך למעלה. הנוף שמחכה בסוף ומציץ תוך כדי הנסיעה הוא פרס נהדר, גם הקפה והתה שלי.

זו לא הייתה הפעם הראשונה שפגשתי את ענבל. בפגישתנו הראשונה שהתרחשה בקיבוץ שריד, פגישה משולשת עם ענבל ומעצבת הפנים מיכל אגם (המקסימה לא פחות), היה ברור לנו שיש כאן צורך בשיתוף פעולה. משהו יצירתי שצריך לסמן עליו V. וה-V הזה היה רק ההתחלה.

מלא דברים שקרו מאחורי הקלעים. ואני בשמלה סתווית במיוחד (היה חם!)

כשחיפשתי לצלם הפקת סתיו לאתר החדש, ידעתי שזו ההזדמנות לחבור שוב לענבל. עד אז כבר הספקתי להכיר אותה יותר מקרוב ועקבתי אחרי הפרויקטים היפיפים שהיא מצלמת בקפידה. מגע היד היצירתית שלה ניכר בכל פריים, הזווית תמיד קצת אחרת, מעניינת, לא נכנסת למסגרת השטוחה של צילום לייפסטייל. יש בצילום של ענבל תנועה, סיפור ואווירה.

ניצלנו את השלכת שערכה בכורה בחצר הבית, תודות לעצים הישנים שירשנו מהבעלים הקודמים. עלים אדומים, צהובים וסגולים ליטפו את שולחן העץ שעליו הצבנו הפקה שלמה. ענבל שזרה יחד את הפריטים שאספנו מכל הבית ויצרנו סטיילינג סתווי מושלם, שכולו מסמל את אהבת הכתיבה שלי.

היא פיצחה בכשרון ענק את הגלויות הקטנות האלו שעוטפות את העיסוק והעסק שלי. ואני צילמתי אותה עובדת ושאלתי תוך כדי כמה שאלות חשובות.

צילום (מהמם): ענבל כבירי

למה דווקא צילום?

הרעיון המקורי של צילום התבשל בערך בתקופת השירות הצבאי. אחרי שהשתחררתי הבנתי שאני רוצה להתחיל לצלם. החבר שלי אז קנה לי את המצלמה הראשונה שלי. אלה היו ימי הפילם והקורס הראשון שלמדתי היה של פיתוח והדפסה בשחור לבן בקמרה אובסקורה.

מאחר ואז הייתי שבויה בקונספציה שצילום בפרט ואומנות בכלל זה לא מקצוע, הלכתי ללמוד משפטים, באוניברסיטה העברית. במשך 5.5 שנים (תואר ראשון ושני) הייתי (לפעמים) פיזית בבניין של הפקולטה למשפטים אבל ליבי היה בבנין הסמוך, בבצלאל.

מפה לשם, עבדתי כעורכת דין בתחום הפלילי במשך 10 שנים. במשך כל התקופה המשכתי לצלם כתחביב. הופעתי בבתי משפט ופנטזתי על סטודיו מלא באור טבעי. הרגשתי כל הזמן שאני צריכה לעשות שינוי, אבל היו לי תנאים מפליגים ועבודה נוחה מדי.

ומתי הייתה נקודת המפנה? מתי הצילום הפך למקצוע?

אחרי שנולד הבן הבכור שלי, לפני 5 שנים, עזבתי תפקיד של ראש מדור בלשכה המשפטית במשרד רוה"מ ועברתי לעבוד במשרה חלקית בפקולטה למשפטים אוניברסיטת חיפה במחקר ובהוראה. במקביל, התחלתי ללמוד צילום מקצועי בסטודיו גברא בתל אביב. כשסיימתי, פתחתי את העסק שלי.

אחרי שנולד בני הצעיר לפני שנה עזבתי את המשרה באוניברסיטה והיום אני מתפרנסת לשמחתי אך ורק מהצילום. במבט לאחור אני יכולה לומר שהדחף לעבודה יצירתית ועצמאית תמיד היה קיים בי ובמהלך השנים הוא רק התגבר. לקח לי זמן עד שהקשבתי לקולות האלה בתוכי ועד שפיניתי להם משאבים, אבל בסוף זה קרה.

צילום: ענבל כבירי

לצד צילומי לייפסטייל, מהפקות אוכל ועד לצילומי אופנה, מציעה ענבל חבילה מרעננת של צילומים לעסק. היא יוצרת בנק צילומים שלוכד את האופי, האישיות והעשייה של מי שעומדת מאחורי העסק.

איך מתבצע בדרך כלל תהליך העבודה מולך?

הניסיון שלי מלמד שהכנה מדוקדקת מביאה לתוצאות מצוינות.

זה מתחיל בשיחה. היא בדרך כלל לא קצרה. במהלך השיחה אנחנו מכירים ויחד מבינים את הצורך בצילום, כחלק מהמערך השיווקי של העסק ובהתאם לשפה הגרפית הקיימת או הרצויה.

אתם מספרים לי מה אתם רוצים, אני שואלת הרבה שאלות ובסיום השיחה אנחנו יוצאים עם מתווה מגובש – כמה זמן נקדיש לצילומים, איפה יתקיימו הצילומים, מה מצלמים, באילו שעות של היום וכו' – הכל  במסגרת התקציב הקיים.

השלב הבא הוא בניית לוח השראה משותף. אנחנו מחליפים דוגמאות ותמונות מכל מקום אפשרי (מגזינים, פינטרסט, צילומים ספונטניים ברחוב ומה לא). ההשראות האלו מאפשרות לנו להגיע לשפה משותפת ברורה ומדויקת לגבי התוצר הסופי הרצוי.

לאחר מכן אנחנו מחפשים לוקיישן ובעלי מקצוע נוספים אם יש צורך (מאפרת, דוגמנים/ניצבים, סטייליסט) ומכינים רשימת ציוד ולו"ז ליום הצילומים.

השלב הבא הוא יום הצילומים עצמו. חשוב להדגיש שהוא לא השלב האחרון, כי אחריו יש יום (שלם, בד"כ) של עריכה – מיון ובחירת התמונות הטובות ביותר ועיבוד שלהן.

איך את בונה את הקונספט לצילומים?

קודם כל, אני עושה מחקר ויזואלי על העסק. לומדת את השפה הגרפית שלו ואת הנוכחות שלו במדיות החברתיות. אני לומדת את התחום של העסק – מי קהל היעד, מה המאפיינים שלו, מה הוא אוהב וכו'. לאחר מכן אני צוללת ומחפשת השראות בכל מקום אפשרי.

זה תהליך שאורך זמן (לפעמים ימים, לפעמים שבועות) שבמהלכו אני מגבשת לעצמי את החזון לצילומים.  המטרה הסופית היא יצירת שפה ויזואלית מקורית ומושכת שמוכרת.

מהם העקרונות החשובים לדעתך בצילום לייפסטייל מוצלח?

קודם כל, צריך להיות נושא מעניין. הנושא צריך להיות מצולם באור שמחמיא לו. הנושא צריך להיות מוגש בקומפוזיציה שתמשוך את העין ותגרום לה להתעכב על התמונה. בימינו, זו משימה לא קלה בכלל. חלק מזה, זה גם צבעוניות וטקסטורות שיחד יוצרות אוירה שמעבירה תחושה מסוימת ומספרת סיפור.

בסוף הפיצקית אכלה את המאפינס. צילום: ענבל כבירי

חמישה טיפים מענבל לצלמות ומצלמות בתחילת הדרך

תאורה – לתמונה טובה לא צריך ציוד סטודיו. מספיק אור יום. צילום בתוך הבית ליד חלון כשהתאורה המלאכותית של הבית ושל המצלמה/טלפון כבויות, ייתן תוצאות מצוינות

שימוש בתוכנות עריכה – לא חובה לעבוד עם פוטושופ, אבל מומלץ להשתמש בכל תוכנת/אפליקציית עריכה שזמינה לכן. תחקרו את התוכנה, תשחקו עם כל האופציות שיש בה ותלמדו לשדרג את התמונות שלכן. מיומנות עריכה טובה יכולה לפעמים להציל תמונות שנראות אבודות

יישור קווים – אם יש קווים אנכיים או אופקיים בתמונה, הקפידו שהם יהיו ישרים. למשל, אם אתן מצלמות את הים, שימו לב שקו האופק מקביל למסגרת האופקית של התמונה. התיקון המזערי עושה פלאים.

לשמור על הקול הייחודי שלך – השיווק היום מבוסס על תוכן מקורי. כדי לעניין את הלקוחות שלך את צריכה להדגיש את הייחוד שלך, את הערך המוסף שלך. קשה לעשות את זה עם תמונות ממאגר (כמו Shutterstock ודומיו). הבעיה איתן היא כפולה – ראשית, קל מאוד לזהות אותן ושנית, המון בתי עסק (גם כאלה שאין ביניהם שום קשר) משתמשים באותן תמונות. התמונות האלה לא מוכרות.

לצלם לצלם ועוד לצלם – כמו בכל תחום, הניסיון עושה את שלו. אף אחד לא נולד צלם. תוצאות מצוינות הן תוצאה של השקעה ולמידה. לא להתייאש אם זה לא מצליח. צריך לחקור, לשאול, להתייעץ ולנסות שוב. כמו שהבן שלי אומר, אין בעיה שאין לה פתרון.

כאן תעקבו אחרי ענבל ותוכלו ליצור איתה קשר (וזה ממש כדאי!)

עמוד הפייסבוק

אינסטגרם (והוא יפה וממכר)

האתר (שאם תיכנסו אליו תבינו למה הייתי חייבת לשתף איתה פעולה)

עוד אחד אחרון ומופלא. צילום: ענבל כבירי

כאן בפעם הראשונה?

זו אני וזה מה שאני עושה פה בעצם!