עד לפני חודשיים לערך הייתי בטוחה שהפיצקית היא טום-בוי מושלמת. היא חובבת נגרות כמו אבא שלה, מתנת האפיקומן שלה לפסח הייתה קופסה של כלי עבודה מפלסטיק, שכללה מקדחה שמשמיעה את הרעש הנכון. כשהוא עובד בחוץ היא מתלווה אליו, אוחזת עבורו את ערכת המדידה או את המברג.

לפני חודשיים התחלתי לראות את הסימנים. המחשבה על ענייני בנות, התגנדרות ובטח שעל תחפושת נסיכות הייתה שמורה לפורים בעוד שנתיים. כהרגלה, היא הפתיעה אותי והקדימה את זמנה.

פתאום היא דורשת לדעת למה מרחתי לק על הציפורניים ומבקשת שאמרח לה גם (מרשה רק על אצבע אחת, פיצקית!). פתאום היא מבלה שעות מול שולחן הטואלט הפלסטיקי והורוד-מסטיק-מזעזע שסבא קנה לה בלי רשותי (נו, בשביל זה יש סבים וסבתות). פתאום היא דורשת ללבוש רק שמלות לגן ונורא מתלהבת מתכשיטי צעצוע בחנות.

ואז הגיע שלב התחפושת. "אני נסיכה", היא מכריזה ומאלתרת תחפושת נסיכות מושלמת. שמלת נשף נוצצת משמיכת הקיץ שלה וכתר העשוי מפרחי פלסטיק שהכנו יחד לשבועות. אחר כך יבוא שרביט, מאולתר ממקל עץ ומכוכב שחתכנו מקרטון. לצד התכונות הנסיכותיות, הפיצקית גם אוהבת לרקוד. האהבה הזו גדלה עוד ועוד ועוד עם כל חודש שעובר. כשהיא רואה רקדנים היא מתרגשת. היא נעמדת צמוד למסך ומביטה. אחר כך היא מעתיקה את התנועות שלהם, כולל הבעות הפנים הדרמטיות (מחול מודרני).

השילוב בין עניין הנסיכות לעניין הרקדניות הוביל למחשבה על פינת תחפושות קטנה ומתוקה ובתוכה נאספות עם הזמן תחפושות מאולתרות שונות. כשנתקלתי לפני כמה חודשים בטול (די זול, אני חייבת להודות) בחנות הסידקית שבה אני קונה את הציוד שלי, ועוד בצבע סגול, הייתי חייבת לקנות. יחד עם שאריות הלבד מפרויקטים קודמים, יצרתי לפיצקית חצאית טול פרחונית.

השתמשתי ב:

מטר על שני מטר טול בצבע סגול (ונותרו המון שאריות)

גומי לתפירה

חוטים בצבעים המתאימים לטול ולפרחי הלבד

מחטים לתפירה

מספריים טובות

סיכות תפירה

שאריות לבד בכמה צבעים

שיפוד עץ או מסרגה

השלב הראשון: קיפלתי את הטול לשניים וחתכתי לשתי רצועות שוות, לאחר מכן קיפלתי כל רצועה לשתיים נוספות וכך הלאה, עד שנותרו לי 6 רצועות שוות ברוחב ובאורך. מכיוון שלא מדובר בבד ידידותי, מציעה לסמן ולחבר כל קבוצת רצועות בסיכות כדי להקל על הגזירה.

לאחר שקיבלתי שש רצועות שוות, קיפלתי את הקצוות וסימנתי בסיכות, ליצירת מכפלת בה אשחיל מאוחר יותר את סרט הגומי.

תפרתי את קו החצאית, תפירה ידנית באמצעות חוט סגול (במקרה שמכונת התפירה שלכם חזקה משלי, אפשר לנסות לתפור במכונת התפירה).

עכשיו הגיע הזמן לקשט בפרחים. ציירתי וגזרתי מחתיכות הלבד פרחים קטנים בכל מיני צבעים.

מיקמתי את הפרחים וסימנתי בסיכות על השכבה העליונה של הטול.

תפרתי את הפרחים בעזרת חוט בצבע התואם את צבעם. התפירה: כמה לולאות במרכז כל פרח והידוק, כך נוצר מראה מעט תלת מימדי של הפרח.

ליפפתי סביב קיסם עץ (אפשר גם מסרגה) את קצה סרט הגומי והחדרתי לתוך קו המכפלת שתפרתי, כיווצתי ויצרתי חצאית שתאמה למידות המותניים של פיצקית.

חיברתי את צידי רצועות הטול יחד, לסגירת דופן החצאית תוך שאני משאירה שתי שכבות עליונות של טול חופשיות, כך אפשר ליצור נפח בחצאית כדי שבלרינות מתחילות באמת יהנו ממנה 🙂

ואכן הבלרינה-פיצקית שלי נהנתה. לבושה בחולצת הטי שאיתה ישנה באותו לילה, מלוכלכת בגלל כריך טחינה שאכלה רק לארוחת הבוקר, כיאה לנסיכות, היא החליטה לנסות את החצאית.

ואחרי שרקדנו, ורקדנו, ועוד קצת רקדנו, וסיפרנו לכולם שאנחנו נסיכות, ושיש לנו תחפושת נסיכות מושלמת באמת, הגיע הזמן להגיד שלום לחגים ולמועדים ולחזור לשגרה נסיכותית של גן ועבודה וחיים נורמליים, עד כמה שניתן.

שיהיה סופשבוע אחרון-של-חגיגות מצויין (ולנו ההורים, החופשה מתחילה ביום ראשון, לא?)