נחיתה רכה וסיפור של אספרגוס צלוי
22 באוגוסט 2015
פאי תפוחים לשנה מתוקה כמעט בלי סוכר
7 בספטמבר 2015אי אפשר לומר שהקיץ התעצל השנה. הוא היה חם, מטריד, לח, יבש ומוזר. התחלות חדשות הן גם הסתגלויות לאוויר שהוא קצת אחר, גם בקיץ כשלפעמים זה מרגיש שאין בכלל אוויר. חיכיתי לנשום את האוויר של הצפון יום אחר יום, לקום בבוקר, להכין קפה, לצאת למרפסת שצופה אל הכנרת, לנשום עמוק. והקיץ, הוא לא הקל על ההסתגלות הזו לאוויר החדש.
בערב, כשהאוויר נרגע והופך שקט, יוצאות הרוחות. בנקודה הגבוהה הזו הרוחות מסתובבות סביב הבית, מדברות בשפה זרה לו, הן מרעישות על החלון ודופקות על הדלתות. נדמה שיש להן צבעים משלהן. בערב עם השקיעה הן זהובות, כתומות, אדומות לעיתים, צבעי קיץ ואדמה חרוכה.
בתוך הבית אני מתרגמת רוחות לריחות. כבר כמה חודשים שאני אופה לעצמנו לחם.
זה התחיל בקריאה של המרכיבים על שקיות הלחם בחנות ובהבנה שאנחנו קונים לחם אבל משהו בנו מסרב לאכול אותו ולכן סופו בפח הזבל פעם אחר פעם. אחר כך החלטנו לוותר על כל אותם מרכיבים שאנחנו לא מבינים את משמעותם, מיני E ותמציות סוכר שאין להם קשר ללחמים של בית. זה הוביל באופן טבעי להחלטה להכין לחם טרי מקמחים מלאים ככל האפשר, עם כמה שפחות סוכר ובלי חומרים שלא אמורים להיות בו.
וכן, לפעמים אין לי כוח, אבל אני משתדלת.
הסוף המתקרב של הקיץ, הרוחות שמסביב, המטבח המרווח יותר הובילו אותי לחזור לאפייה פשוטה. להתמקם מחדש וללוש בצק בכל יומיים או שלושה. הריח המשכר של הבצק התופח בזכות האוויר החם הופך את הבית החדש לפשוט-בית. אחר כך הוא מושלך אל התבנית ואז אל התנור ונשלח לעשות את שלו.
מה שיוצא מכל התהליכים האלו מבשר את הסתיו. בחוץ על המרפסת ישנה שקיעה מהפנטת במיוחד, הכנרת נצבעת זהב של סתיו. העננים הופכים יותר מוחשיים.
בפנים על פרוסה של לחם ביתי מתקיימת שיחה על היומיום, על החזרה אל השגרה, על ההתחדשות שבה. על החלטות ושינויים והתסגלות והתאקלמות. תחושה ביתית כזו של התכנסות סביב שולחן האוכל בכל ערב, סידור של ירקות, קצת גבינה או ממרח קטניות וזהו.
לכבוד השגרה הברוכה שחזרה לכמה רגעים, עד החגים, מתכון ללחם שהוא יומיום בבית ולא יותר מכך. והרבה יותר מכך. הוא רך ונעים כשהוא יוצא מהתנור, מושלם לכריכים גם ביום למחרת, עדין ומשתלב עם סלט עשבים והרבה לימון, מריחה של חמאה או ליטוף של ריבה.
מה צריך לכיכר לחם אחת?
1.5 כפות שמרים יבשים
1 כף סוכר
350 מ"ל מים חמימים (+ חצי כוס להשלמות במידת הצורך)
2 כפות שמן זית
3/4 2 כוסות של קמח לחם + מעט קמח לקימוח משטח העבודה.
2/3 1 כוסות קמח מלא
1 כפית מלח
אופן ההכנה:
בקערה אחת מניחים את השמרים, הסוכר והמים ומערבבים. מניחים בצד ל-5 דקות עד שנוצרת בלילה סמיכה.
מוסיפים את שמן הזית ומערבבים היטב.
בקערה נפרדת מערבבים יחד את הקמחים באמצעות מזלג. מוסיפים את המלח ומערבבים היטב.
מוסיפים את הקמחים לתערובת השמרים ויוצרים בצק אחיד, בתחילה באמצעות ערבוב בכף עץ, בהמשך באמצעות לישה בידיים. הבצק צריך להיות מעט דביק ורך, אך אחיד.
מכסים את הקערה במגבת בד ומניחים להתפחה במקום חמים במשך כשעה וחצי, עד שהבצק מכפיל את נפחו.
לאחר שעה וחצי מחממים את התנור ל-220 מעלות. בתחתית התנור מניחים תבנית קטנה עם מים חמים.
יוצרים מהבצק צורת כיכר לחם ומניחים על תבנית עם נייר אפייה להתפחה נוספת של כ-20 דקות.
לאחר 20 דקות מכניסים לתנור ואופים במשך כ-25 דקות.
לאחר 25 דקות מורידים את חום התנור ל-190 מעלות, מוציאים את תבנית המים ומעבירים את הלחם לרשת התנור. אופים כ-10 דקות נוספות עד שתחתית הלחם יציבה ופריכה.
מוציאים מהתנור ומניחים לצינון על רשת.
עוד לחמים של בית: לחם מקמח מלא עם עגבניות מיובשות ורוזמרין, לחם שיפון לארוחות גדולות במיוחד, לחם סודה עם דלעת ורוזמרין