זה לא ממש הוגן מה שעושה לנו נובמבר. הוא מבטיח ימי גשם אפרוריים, כאלו שמחייבים אותנו להישאר בבית ולהציץ דרך החלונות הגדולים אל הנוף בחוץ, אפור, קודר אבל מתחדש, עם ריחות טריים של גשם ואדמה. שבלולים מטיילים בין העצים ומחייבים להסתכל מטה, כדי לא לדרוך והתחושה היא שהנה, החורף פה, זמן משפחה, יצירה, אפייה, בישול. זמן התכנסות.
והנה, יום חורפי אחד ופתאום שוב שמש, רק כמה שעות אחרי שהגשם שטף את הכל.
ועוד מעט יחזור מזג האוויר היבש. אולי רק לזמן קצר?
אני מתנחמת רק בעובדה שכאן, איפה שאני גרה, קר בערבים ויש תירוץ להתעטף גם בימים שטופי שמש, שמש שקרנית. ועד שיהיה חורף, אני מתנחמת בעיצוב המלתחה החורפית שלי, מעין מלתחת פנטזיה לימים קרים יותר, מחכה להם בציפייה.
בזמן האחרון אני רואה בכל מקום קרדיגנים ארוכים לחורף, שלפעמים מגיעים עד הרצפה ועוטפים את כל הגוף בחום. כמו שמיכה נעימה. לי היו כמה כאלו שהוחבאו למעלה בארון עוד מתקופת התיכון, והנה חזרנו לשנות התשעים והם שוב כאן.
אלו הם לא רק היפים ביותר שראיתי בזמן האחרון, אלא גם כאלו שמספקים פוטנציאל התעטפות גבוה.
עכשיו רק נשאר שהחורף יבטיח להישאר וגם יקיים!
עוד קרדיגנים חמימים – כאן
חורף, אל תלך.
כל הזכויות שמורות (C) נועה סטרלינג – מאמנת תהליכים יצירתיים/כתיבה ככלי לריפוי, חקירה והתפתחות.
טלפון: 054-6107313