לפעמים החלטות נעשות בקטן, בלי לעשות דרמה גדולה. הן נערכות בתוך הבית, בין אנשים שאוהבים זה את זה, בשיחות שקטות ומהנות שבסופן הכל בהיר יותר.
כך עברנו בחודשים האחרונים דרך כמה החלטות חשובות, קטנות מאד, אישיות ופרטניות. על חלקן כבר כתבתי בבלוג ואת חלקן הרגיש בפועל מי שקורא כאן באופן קבוע. כל ההחלטות הקטנות שעשינו (וגם אלו הגדולות – למשל לעבור למקום קצת יותר כפרי וירוק, בקרוב מאד) עסקו בדבר אחד – לפשט את הדברים. לנקות.
לא מדובר בלקחת עוזרת בית כדי שהניקיון ייעשה על ידי מקצוענים ולא על ידי מתלוננים עייפים (אולי מחר אנקה!). מדובר על רצון לחיות חיים קצת יותר נקיים ופשוטים.
השלב הראשון היה ההחלטה לעבור למקום שבו נרגיש קצת יותר חופשיים, מוקפים בהרבה ירוק – שהוא חלק מהעניין, הוא הדובדבן שעל הקצפת.
השלב השני היה לנקות בקטנה את השגרה שלנו מדברים מיותרים ולמלא אותה בעשייה אחרת. למשל:
יותר טיולים במקומות שקרובים לטבע אבל לא צריך לקחת משכנתא כדי שהפיצקית תהנה בהם.
יותר פעילות בחוץ מאשר בפנים, כזו שמשלבת מפגש בין רגליים צועדות, נופים ואוויר צח ונקי.
יותר למסור דברים שלא צריך מאשר לרכוש דברים שאין בהם צורך.
יותר ליצור בעצמנו את הסביבה הביתית שלנו מדברים קיימים (את הבית החדש שאליו נעבור ריהטנו בלי לקנות ריהוט, אולי הוצאנו כמה שקלים על קופסאות צבע משמחות ואת התוצאות אראה כאן לאחר המעבר).
יותר אוכל בריא ונקי ופחות עוגות קצפת מוקרמות עם שכבות שוקולד בשלושה צבעים. פחות לקנות אוכל, יותר להכין לבד.
זה נשמע פלצני וקצת נובורישי ונורא רוחניקי, אבל זה מה שעשינו, בלי להצהיר, בלי להבטיח, בלי לכתוב על כך מאמרים ארוכים (בינתיים 239 מילה, ותכף המתכון).
גם לחם אני מכינה לבד, בבית. וזו הפכה קרקע ליצירתיות ולהנאה רבה עם הפיצקית שעוזרת לי ללוש ולקמח (את כל המטבח).
כל ההקדמה הזו באה לספר על הלחם הזה שהכנתי בצהרי שישי לכבוד סוף השבוע.
לחם מקמח מלא שקלילותו מתקבלת דרך התוספות שנכנסות אליו: רוזמרין מהגינה שמוסיף לו ריח נפלא, עגבניות מיובשות תוצרת בית, אגוזי מלך קצוצים, מלח גס. וזה הכל. בלחם הזה אין מוצרים מן החי (עוד החלטה קטנה שעשיתי בתקופה האחרונה) והוא הכי כיפי במרכז השולחן בארוחת ערב משפחתית, כשכל אחד תולש לעצמו פרוסה.
מה צריך לכיכר לחם אחת בתבנית 26 ס"מ או 2 לחמים בתבניות אינגליש קייק
2 כפות שמרים
2 כוסות מים פושרים
1 כפית סוכר
1/3 כוס שמן זית
3 כוסות קמח מלא
2 כוסות קמח לבן
2 כפיות מלח גס
חופן רוזמרין טרי קצוץ (כרבע כוס)
5-6 עגבניות יבשות קצוצות גס
1/4 כוס אגוזי מלך לא קלויים – קצוצים גס
אופן ההכנה:
בקערה גדולה (אם אתם לשים את הבצק בידיים) או בקערת המיקסר מערבבים שמרים, סוכר ומים פושרים ומניחים לשמרים לתסוס במשך 5 דקות.
לאחר חמש דקות מוסיפים את שמן הזית ומערבבים היטב.
לקערה נפרדת מנפים את הקמחים ומוסיפים לקערה. מוסיפים גם את המלח מערבבים היטב באמצעות כף עץ עד שהחומרים מתאחדים לבצק.
מוסיפים את הרוזמרין, העגבניות והאגוזים ומתחילים ללוש. אם לשים את הבצק באמצעות הידיים – זמן הלישה הוא כ-10 דקות, עד שהבצק אחיד ומעט דביק. אם לשים באמצעות המיקסר – כ-7 דקות במהירות איטית, עם וו לישה.
משמנים מעט קערה עם שמן זית ומעבירים את הבצק לתפיחה של שעתיים בטמפרטורת החדר.
לאחר שעתיים מוציאים את הבצק מהקערה אל משטח העבודה, לשים עד ליצירת צורת הלחם הרצויה ומעבירים לתבנית.
מתפיחים את הבצק עוד כחצי שעה ובינתיים מחממים את התנור ל-220 מעלות.
אופים במשך כ-35 דקות, עד שהלחם מקבל עטיפה זהובה ופריכה.
מצננים על רשת אפייה ומגישים.
כל הזכויות שמורות (C) נועה סטרלינג – מאמנת תהליכים יצירתיים/כתיבה ככלי לריפוי, חקירה והתפתחות.
טלפון: 054-6107313
2 Comments
אולי את יכולה לייעץ לי.. הכנתי לפי המתכון, תפח פעם ראשונה ושניה סבבה, אבל בתנור פתאום לא תפח יותר בכלל, יצא לי מעין ג'בטה נמוכה ודחוסה במקום לחם אוורירי.. האמת זה לא פעם ראשונה שזה קורה לי עם לחם! ובגדול יש לי ניסיון עם בצק שמרים ודברים אחרים מצליחים לי (פיצה, חלה וכו'). התנור סבבה, ממש טוב, אין מצב שהוא מזייף בטמפרטורה או משהו.. יש לך רעיון למה זה קורה?
היי יעל,
אחד הדברים שעולה לי לראש הוא טריות השמרים, אבל אם הלחם תפח בפעם הראשונה והשנייה ייתכן ולא מדובר בכך.
דבר נוסף שאני חושבת עליו היא התוכנית בתנור, אני לא מבינה כל כך בתנורים ותוכניות אבל אולי התוכנית מייבשת מדי.
הייתי מנסה להכניס לתנור תבנית קטנה עם מעט מים, שתיצור לחות בתוך התנור, מה שעוזר לתפיחה של הבצק.
שווה לנסות 🙂 דווחי לי איך יצא! ותודה על התגובה!
נועה