וכשהחופש הגדול נגמר, יחד עם כל מה שכלל בתוכו אצלנו בבית ומחוצה לו, החלטתי לנסוע ולנשום קצת אוויר. ואם מדברים על אוויר, אין אוויר נעים יותר מהאוויר של ירושלים. לא רק האוויר של ירושלים קסם לי, גם ריחותיה והתחושה הקבועה שאני מקבלת בכל פעם שאני מגיעה אליה – שזה מקום מפלט שתמיד אגלה בו דברים חדשים.

בשבוע שעבר לקחתי איתי את האחיות שלי ונסענו לטיול משותף לירושלים. התירוץ הפשוט של בריחה מהשגרה התחלף בחגיגה אמיתית. רק כמה ימים לפני שיצאנו אל הדרך, הודיעה אחותי האהובה יעל, שהיא אחותי התינוקת (בת 26, אבל היא תמיד תהיה אחותי הקטנה) שהיא מתחתנת. לא התלבטתי לרגע וארזתי אותה ואת שתי אחיותיי הנוספות ונסענו ירושלימה לחגוג.

פתק בכותל וכוכבים בעיר העתיקה

את הטיול שלנו התחלנו בשוק מחנה יהודה. הגענו אליו אחרי שלוש שעות בפקקים, המון שירים מפעם שהתנגנו ברדיו ושירה בציבור שלא צריכה להישמע מחוץ לזגוגיות המכונית. כשיצאנו מהמכונית הרגשנו איך הגוף שלנו זועק למנה של טעמי השוק. נכנסנו אל סימטאות השוק ואחרי סיבוב של טעימות ורחרוחים, הגענו למסעדת האגס 1, שמציעה מבחר מנות טבעוניות. מילאנו את בטננו בחומוס מעולה ובמשקה היביסקוס חמצמץ והרגשנו מוכנות לחוויה רוחנית. א.ק.א: פתק בכותל.

נסיעה מהירה מהשוק אל פאתי רחוב יפו ואנחנו בעיר העתיקה. דרך דוכני הרקמות, התכשיטים והקשקושים לבית הגענו אל הכותל שם פגשנו באותו יום בעיקר תיירות דוברות שפות סקנדינביות ואמריקאית –אמריקאית מאד. לא ויתרנו על פתק בכותל, ואני לא אגלה לכם מה ביקשנו.

כך התאהבתי באברהם

אם אתם עוד לא מכירים את אברהם, אבל אתם כן מתכננים ביקור בירושלים בקרוב, אני שמחה להכיר לכם את ההוסטל המקסים ביותר שתמצאו בעיר הזו. הוסטל אברהם ממוקם במקום הכי טוב בעיר, סמוך לשוק מחנה יהודה, בכיכר הדוידקה, ליד רחוב יפו, רחוב הנביאים ובמרחק של קפיצה החוצה מהחלון לרכבת הקלה.

המקום המעוצב, הנעים והמזמין הזה משרה עליך אווירה של בית מהרגע הראשון. כשאתה נכנס בשעריו אתה לא מרגיש בהוסטל תיירים זול, אלא במקום שמחבק אותך וגורם לך להרגיש בבית עד הסוף. הוא הזכיר לי טיול רחוק ממדינה למדינה באירופה, נוסטלגיה מתוקה מגיל עשרים וקצת.

החדרים הנעימים צבועים בצבעים עליזים, המיטות נקיות ומסודרות, הלובי משמש גם כנקודת כינוס אך לא רק. יש בו עמדת מודיעין שמציעה עזרה בכל תכנון טיול בירושלים ובסביבה וצוות שתמיד מחייך ותמיד מרגיש צורך לשאול מה נשמע ולהציע עזרה. נדיר.

בסוף היום הראשון לחופשתנו, אחרי טיול של ערב וארוחה מעולה במשכנות שאננים, ביקור בתערוכת היין וקפיצה לאיזור כיכר ציון, נחתנו בגג של ההוסטל, עם כוס יין של סוף יום. שיחת אחיות שגלשה אל תוך הלילה באוויר הצח של ירושלים ובתוך בועה מדהימה של שקט. בבוקר, כשהתעוררתי אחרי שינה מעולה, מצאתי יונה תכלכלה על החלון ששרקה לי בוקר טוב. עכשיו אתם מבינים למה התאהבתי?

ימין משה בתוך שקיעה ירושלמית

את הערב שלנו בילינו במשכנות שאננים, או יותר נכון ברחבי סימטאות שכונת ימין משה. האור הזהוב ליטף את בתי האבן והפך אותם לציוריים במיוחד. תוך הרהורי קנאה במי שגר במקום ומפגש עם תושב אחד חמוד שטייל עם הכלב שלו בשלווה של השכונה, הבנתי שמדובר במקום שמשרה עליי קסמים ולא הפסקתי לצלם לרגע.

כל מה שצריך הוא רק להסתובב בשכונה הזו, בסימטאות השונות, לראות את החלונות הישנים והפרחים וקירות האבן.

זה באמת כל מה שצריך. אבל אנחנו היינו גם רעבות ולכן נכנסנו למסעדת תאנים הותיקה והמצויינת שנמצאת בבית הקונפדרציה, ממש בתוך השכונה. זו הייתה ארוחה שלא נשכח הרבה זמן בזכות כמה דברים: תבשיל הירקות על לחם התירס, עוגת הגזר הטבעונית ועוגת הגויאבות הנדירה.

ברוכות הבאות לעין כרם

ביום השני לטיול עלינו אל עין כרם. אני מודה שכמעט ולא זכיתי לטייל בעין כרם, בכמה הזדמנויות קטנות ביקרתי במסעדות במקום אבל לא ממש טיילתי. זו הייתה הזדמנות ללכת בין הסימטאות יחד עם שלוש נשים אהובות עליי במיוחד – האחיות שלי.

היינו שם כמעט לבד ביום הרגיל הזה באמצע השבוע, יחד עם קבוצה של קשישים שטיילו על הקו שבין הכנסייה הגבוהה של ג'ון בהרים ובין סמטת האחיות (התרגשנו במיוחד!), רחוב המעיין וכל שאר הסימטאות הציוריות.

הנוף הקסום מכל כיוון הביא אותנו למסקנה הכי פשוטה: אנחנו צריכות לעשות את זה עוד פעם, כנראה במסיבת הרווקות של הקטנה שלנו.