ביום שישי האחרון חגגנו לסבתא שלי יום הולדת 90. החגיגה הזו נערכה לאחר חודשים של דיבורים, תכנונים, שיחות ומטלות שהתנקזו ליום ההולדת הזו. זו הייתה יום הולדת שהציפה אצלי הרבה מאד רגשות קרובים ורחוקים, סיפורי ילדות שזורים בטיפות של שמחה ועצב, בטיפות של אכזבה וחוסר קבלה לצד תמיכה וקבלה עיוורת. זה הציר ההגיוני שעליו נעה משפחה.

החיבור שלי לסבתא עליזה מתבסס בעיקר על אהבת האפייה. סבתא שלי הייתה אופה משובחת, מארחת מושלמת שאסור להגיע אליה לביקור אם לא נותנים התראה מראש – כדי שחס וחלילה היא לא תהיה מוכנה עם עוגה בתנור. היא הייתה זו שהולכים אליה כשמתחשק משהו טעים וטוב, פותחים את תנור האפייה הישן שלה ומגלים עולם ומלואו. מעוגיות תמרים ועד עוגת ריבה כמו זו שלפניכם.

אחד הזכרונות הכי מובהקים שלי הוא הריח שהיה מתפשט בחצר שבה מתגוררת סבתא ומתגוררים גם ההורים שלי (והיום גם אני עם המשפחה שלי). ריח מתוק של עוגה שנאפית לה בתנור, בכל פעם ריח אחר – והכרתי את הריחות האלו טוב כל כך, עד שידעתי לזהות בדיוק איזו עוגה סבתא מכינה.

הבית של סבתא וסבא שלי היה הבית שאליו הגענו בחגים, בימי הולדת, בשמחות משפחתיות וסתם בשבתות, כשכל המשפחה הייתה מתכנסת יחד. זה היה המקום שבו היינו מתעדכנים במה שקורה זה בחייו של זה, מדברים, מתחבקים כמעט בלי להרגיש, מתחברים.

היום זה אחרת, אנחנו כבר לא במקום הזה. כל אחד התפזר למקום אחר, השתנה, פיתח לעצמו שיח שונה, דיבור אחר, תחומי עניין שלא משיקים לתחומי העניין של בני המשפחה האחרים. הפכנו לבני אדם אינדיבידואליים, בעלי דיעות, רגשות, ראייה שונה של רגשות.

אנחנו נפגשים בשמחות, עדיין. מתחברים ברגע ההוא וכשהאירוע מסתיים אז פתאום יש שקט.

חגיגת יום ההולדת התשעים של סבתא שלי הייתה בשבילה, אבל לא רק בשבילה. סבתא שלי כבר לא זוכרת, היא כבר לא בטוחה כל כך למה חוגגים, ומי אמור להגיע, ובשביל מה צריך את כל זה ורגע, למי חוגגים בעצם. החגיגה הזו הייתה בשבילנו, בשביל למצוא את החיבור מחדש.

עוגת הריבה והפירורים  היוותה חיבור טבעי של כולנו – כולנו זכרנו את העוגה הזו, כולנו שלפנו אותה ישר מהארכיון של סבתא. אני גאה שלמדתי לשחזר את העוגה הזו והוספתי לה את הטעמים שלי.

יום הולדת שמח ועד מאה ועשרים. עכשיו בא השקט.

מה צריך לתבנית מרובעת של 30X20?

4.5 כוסות קמח
כפית אבקת אפיה

כוס סוכר לבן

2 ביצים
200 גרם מרגרינה (כך במתכון המקורי של סבתא, אני מחליפה בחמאה קרה)
חצי כוס מיץ תפוזים

גרידת לימון מלימון אחד

כפית תמצית וניל

חצי כוס שקדים טחונים

קורט מלח

צנצנת ריבת משמש איכותית.

אופן ההכנה

משמנים את התבנית ומחממים את התנור ל-170 מעלות.

במיקסר מקציפים מעט את המרגרינה/חמאה יחד עם הסוכר.

מוסיפים את הביצים, מיץ התפוזים, גרידת הלימון, תמצית הוניל.

מערבבים יחד 4 כוסות של קמח (חצי כוס משאירים בצד) יחד עם השקדים, המלח ואבקת האפייה ומוסיפים לבלילה.

מערבבים עוד כדקה עד שהתערובת אחידה.

מחלקים את התערובת לשלושה רבעים ורבע. את רבע התערובת מניחים בצד בקערה ואת הכמות הגדולה יותר משטחים בתבנית ששומנה מראש.

מורחים על התערובת את הריבה.

לוקחים את רבע התערובת ומערבבים עם חצי כוס הקמח הנותרת, ליצירת פירורים. את הפירורים מפזרים מעל לריבה.

אופים כ-30 דקות עד שהעוגה זהובה.

בתמונות: סבתא ואני.