חדר השינה עובר שוב תהפוכות. זה היה למעשה החדר היחיד שהיה קיים בדירה שלנו כשעברנו אליה. כל השאר היה מתחם פתוח שנסגר והפך במהלך תהליך הבנייה שלנו לדירה קטנה.

בראש הייתה לי תמונה מפוארת ומפורטת של חדר השינה המתחדש ואפילו הקדשתי לכך פוסט בתקופת הבנייה. ידעתי בדיוק איך הוא ייראה, ממה הוא יהיה מורכב. אבל במציאות, זה החדר היחיד שעדיין לא הגעתי לטפל בו ובינתיים התחלפו התוכניות, ההשפעות שונו, ההשראה הגיעה ממקומות לא צפויים.

אני אוהבת כשזה קורה.

קצת אחרי שסיימנו לבנות קיבלתי את הכסא הזה מאבא של בעלי והוא כבר עבר שיפוץ אחד שתועד כאן. שיפוץ קטן וכמעט מזערי שאולי הוגדר כהצלחה אבל למעשה לא התאים לשום דבר שקורה בחדר השינה שלנו בחודשים האחרונים.

שיניתי לגמרי את תוכנית העיצוב שלי. הרהיטים בחדר השינה התחלפו מכורך המציאות. גם הצבעים. עוד אדבר על זה בודאי.

ולמה דווקא להתחיל מהכסא?

הכסא העייף הזה עמד במשך החודשים האחרונים נסתר בחדר השינה שלנו, עליו ערימות בגדים וכלי מיטה שמעלימים אותו לגמרי. הכל השתנה לפני שבוע כשפגשתי חצאית. כן, חצאית.

קפצתי ביום שישי בבוקר ליריד ויצו שהתקיים במושבה שלנו. ביריד מכרו נשות ויצו האלגנטיות והפטפטניות את בגדי הקיץ במעין מכירת חיסול שהן עושות פעם בכמה חודשים.

את החצאית הזו מצאתי על הסטנד והתאהבתי בבד שלה. אלו היו בדיוק הצבעים שחשבתי לשלב בעיצוב חדר השינה שלנו. כתם קטן, התאהבות והשראה והעובדה שהיא עלתה בדיוק 15 שקלים הן הסיבות שמיהרתי לסחוב אותה מהקולב ולרכוש אותה.

בגלל הכתם הקטן והעובדה שהיא לא עולה עליי השידוך עם כרית הכסא המסכן הייתה מושלמת.

מכאן, השיפוץ.

קודם כל צבעתי את הכסא בצבע תכלת של טמבור. שתי שכבות צבע הספיקו ועוד קצת תיקונים והשלמות. הפחית הקטנה הספיקה להכל ואפילו נשאר קצת לפרויקטים הבאים.

לאחר מכן, הגיע הרגע להשחית את החצאית האהובה.

התוצאה הסופית מותאמת בדיוק לתוכנית העיצוב של החדר, והייתה כל כך יפה עד שהצגתי אותה בסלון למשך כמה ימים. רק כדי להנות מהכסא היפה הזה. צבעוני, כמו שאני אוהבת. ומתוק, הטעם האהוב עליי.

עכשיו הכסא נח בסלון, בקרוב הוא יעבור לחדר השינה המשתפץ. כבר אמרתי שאני מאוהבת?

עוד שיפוצי כסאות: הכסאות המנוקדים שלי, כסא במאי.