שבוע וקצת עברו מאז הביקור שלנו בים המלח, ביקור שתוכנן כבר זמן רב מראש, נשקל, נבדק, הוערך ובסוף יצאנו לדרך. חיפשתי את המילים עד הבוקר, עוד הפנמתי. את איזור ים המלח ובכלל את הדרום אני לא מכירה טוב כמו את הרי הצפון או הגליל המערבי. כילדה וגם כבוגרת הכיוון הטבעי שלי הוא תמיד צפונה, אל הירוק המובטח הזה של הגליל העליון או הגולן, אל החופים הכסופים של עכו או נהריה, שם גדלה אמא שלי.

הייתי בים המלח לפני כן רק פעם אחת בחיי הבוגרים. ביקור זוגי במלון בעין בוקק לפני חמש שנים, עוד לפני שהיינו זוג פלוס אחת. השתתפנו בסדנת שוקולד רומנטית (שלא הייתה רומנטית, בגלל שהזוגות האחרים פשוט בלסו את השוקולד לפני שהקונדיטורית החביבה הסבירה על הקשר הטבעי-לא טבעי שרקמה בין שוקולד ורומנטיקה דביקה של מלונות), עברנו עיסוי מהגיהנום והרגשנו נבוכים מול הריקנות ההיא של שישי על חופי הנופש של ים המלח. את עין גדי לא הכרתי אז, לא מקרוב. וחבל.

הפעם חופשה בעין גדי שהיא חוויה מתקנת. והפעם, בשלושה. נסיעה למלון עין גדי ליומיים וקצת, בלי לדעת מה אנחנו הולכים לעשות כאן, איך נבלה ובעיקר – איך נמלא את השעות הריקות של ילדה בת שנתיים ושבעה חודשים בעניין.

מי ידע שהטבע שמציע עין גדי בסוף הקיץ הוא טבע מרתק שאין צורך להסביר אותו, ושילדה עם מעט סבלנות, יחד עם שני הורים שאוהבים את הטבע עד לשורשיו העמוקים ביותר, ימצאו פה את השילוב המושלם בין חופשה מפנקת לטיול שכולו טבע, צבעים זהובים וכחולים של קיץ וגילוי מחדש של איזור מופלא.

מלון עין גדי – חופשה שזורה בחוטי כחול וזהב   

התארחנו במלון עין גדי שנמצא בחלק התחתון של הקיבוץ הותיק, שהוא כולו גן בוטני מופלא ומעורר השראה (מאז אני חוקרת את תחום הקקטוסים לעומקו). כל פינה מחושבת כדי להעניק לאורח את התחושה שהוא חשוף לגמרי לטבע הגולמי הזה של ים המלח. מצד אחד הרים זהובים שמחליפים בכל שעה של היום את צבעם, מהצד השני הכחול הזה של הים, שנוצץ בשעות הבוקר כאילו פיזרו עליו נוצצים כסופים ובערב נצבע בצבעי שקיעה שמשתקפים בו.

החדר שבו התארחנו עוצב בצבעים האלו, שכל כך מתאימים לאווירה. חדר מעוצב בקפידה, אסתטי, מזמין, מדויק. המרפסת הקטנה שאליה יוצאים מהחדר עם כוס קפה של בוקר כי חייבים להתעורר לזריחה כאן – מעל ההרים ומעל הים בעיקר (לא לפספס!!!) מציעה רגעים של שקט שאין באף מקום אחר, טהורים, מול ההרים, דקה מהים, שלווה אמיתית.

זהו מלון שבו חוויית האירוח היא בעלת ערך מוסף, כאשר חושבים פה על כל המרכיבים שבונים חופשה רגועה, כי רוגע זו מילת המפתח שמתקשרת לנוף הזה. ספא סינרגיה שמציע טיפולים מעולים של מטפלים מקצועיים וחדר האוכל שבו מתקיימות ארוחות מוקפדות וטריות והוא עדיף בהחלט על החיפוש הקבוע אחר מסעדות באיזור, הופעות, הרצאות והרבה תוכן שממלא את המקום בתחושה שיש פה משהו שהוא מעבר לחופשה סטנדרטית במלון ישראלי.

בין שבילי המלון תמצאו גן משחקים מקסים שפונה אל הים וכל כך הרבה שיחים, פרחים ועצים שמספקים גם לילדה בת שנתיים שאלות על האומנות של הטבע. בריכת השחייה המעולה של המלון, שם בילינו את שישי אחר הצהריים, עד לרגעי השקיעה, הייתה כל כך כיפית ומרגיעה, עד שהשחיינית הקטנה שלנו סירבה ללכת ואנחנו רצינו להישאר עד הרגע שבו השמש שוקעת.

על אף העובדה שמדובר במלון ותיק, יש פה הקפדה על חידוש, טיפוח, ניקיון, פינוק אמיתי ומלאכה שנעשית מכל הלב.

שמורת טבע עין גדי – לצעוד, לטבול, להסתכל לטבע בעיניים, להגיד לו תודה

חובבי מסלולים שכמותנו לא יוותרו על מסלול קצר עם הקטנה ובחרנו בנחל דוד שהוא חלק משמורת טבע עין גדי, הסמוכה למלון ולקיבוץ. יצאנו בשעה 8:30 בבוקר (והשכמת הקום היא הכרחית בימים חמים וגם המון מים וכובעים וכו'), השמורה הייתה כמעט ריקה והיינו לבד עם חבורת יעלים, שפני סלע, ציפורים ושפיריות שמילאו את הצעידה שלנו בעניין רב.

לא צריך יותר מאשר טבילה במפל הקטן, שכשוך בנחל שלמזלנו היו בו מים גם בתחילת ספטמבר וישיבה מול החיות הנפלאות שנמצאות כאן. פשוט להשקיף, לנשום עמוק, כמה נשימות שאפשר, להגיד תודה למישהו, למשהו, על הדבר היפה הזה שמסביב. זו אחת השמורות היפות שביקרנו בהן ואחד המסלולים הקצרים המעניינים ביותר (שמתאימים לילדה בת שנתיים וקצת) שהלכנו בהם.

 לא אגיד יותר. הנה התמונות.

ובסוף היום גם עלינו למצדה, בעיקר בשביל חוויית הרכבל ובשביל לעמוד מול הנוף הכחול ולהתפלא עוד קצת.

קשה להסביר לילדה בת שנתיים וחצי מהי מצדה, מה קרה כאן ומהם השרידים המוזרים האלו של מבנים וארמונות ומחסנים שהיא רואה מולה ולמה אמא ואבא מזמזמים שירים של דיוויד ברוזה.

אז דיברנו על הנוף ועל איך פעם גרו כאן מלכים ונסיכות וסנדלרים וכדרים ואופים וחייטים ואיך הם נהנו מהנוף הזה. ובטוח מישהו מהם אמר לבתו או לבנו: יום אחד כל זה יהיה שלך!

חופשה בעין גדי היא חופשה שמשלבת בין פינוק ונוחות ויחס חם ובין טבע גולמי שיוצר את עצמו מחדש עם עונות השנה, שמתחמם ומתקרר ומתעורר ונרדם ומשנה צבעיו עד כדי קסם.

נשאר לי רק לסיים כך:

ולהגיד תודה!