עד כמה אני אוהבת את הקיץ? כשהוא מתחיל אני רוצה שיימשך בלי סוף. רוצה רגעי ים מושלמים ושקיעות יפות, שמיים כחולים לגמרי ופירות קיץ מתוקים-חמוצים. רוצה לתת לה להתרוצץ ולהרגיש חופש. לרוץ אל תוך המים הקרים של הנחל, להשפריץ לכל עבר, להרגיש חופש של ממש. רוצה להרגיש אותו בעצמי בכל צעד. אני אוהבת את הקיץ, את הריחות שהוא יוצק אל הטבע, את התחושה הטבעית שתכף מתחילות התחלות חדשות והנה מגיעות הסיומות. מן חתימה של הכל. כל מה שצריך.

מתי אני מפסיקה לאהוב את הקיץ כל כך? כשהאוויר חנוק ואי אפשר לנשום. כשהוא אינו מגשים את מסיבת הסיום המושלמת בסופו, חגיגת החופש שעבר, עמוס בחוויות. במקום זה הוא מביא איתו קצת גשם מפתה ואז תמונות קשות, מציאות בלתי הגיונית בעליל, מלווה בפחד שאינו נשלט. כמה שלא אתאמץ לבטל אותו.

זו מן מציאות דחוסה שחודרת גם לתוך כל אותן תוכניות אישיות. החלטות של שנה חדשה ואחרי החגים. אחרי החגים בא גם יום הולדת. מחר. 36. אני לא חוגגת בגדול.  אני בעיקר דואגת לעצמי ולאלו שחובקים אותי בלילה, בבוקר. איזו קלישאה זו! תמונה קלישאתית כמו אותם חצבים בודדים על אם הדרך שגורמים להתרגשות, הוכחות לבנות לקיומו של סתיו.

הקיץ עוד לא נגמר. גם המציאות השחורה מסביב. אין ברירה אלא להתמיד בהחלטות הקטנות של החיים הקטנים, המתבגרים וצומחים שלי. שלנו. חוזרת לפרטים הקטנים הנעימים השקטים, כמו טיול רגלי בשבת בבוקר אל פינה שזכרתי מפעם, מרחק חצי שעה מהבית. או הכנת ארוחה צבעונית לחברים שמתארחים. או שתילה של גינת ירק קטנה בעציצים שאפשר להזיז, כי עוד אין תחושה של בית ממשי. עובדים על זה, אנחנו אומרים זה לזו כל הזמן. ויש לי תחושה שהשנה הזו תוביל לבית.

בבוקר של אחרי החגים יש שקט מבורך של עשייה בבית. כל אחד מאיתנו עובד בחדרו. רק לרגע עוצרים ומתחברים יחד אל תוך השלווה. הפיצקית בגן ואנחנו חזרנו לשגרה עם ארוחת בוקר כמעט קבועה כבר כמה חודשים. כמה כפות של גרנולה תוצרת בית, בריחות של תפוז סתווי וקינמון, תפוח חמוץ שנחתך פנימה בקוביות קטנות. אני סוחטת מיץ תפוזים על שלי, הוא מוסיף לשלו קצת יוגורט עיזים.

גרנולה ביתית טעימה, נקייה, מחדשת. סתווית מאד. מתוקה רק במידה.

מה צריך?

2 כוסות שיבולת שועל (לא להכנה מהירה)

רבע כוס פיסטוקים לא קלויים

רבע כוס פקאנים לא קלויים

גרידת תפוז מתפוז אחד

2 כפות מיץ תפוזים

1 כף דבש/סילאן

1 כפית קינמון

2 כפות שמן קנולה

רבע כוס חמוציות ללא תוספת סוכר

אופן ההכנה:

מחממים תנור ל-150 מעלות.

בקערה מערבבים יחד את שיבולת השועל עם האגוזים.

מערבבים בקערה קטנה את גרידת התפוז, המיץ, הדבש, הקינמון ושמן הקנולה.

שופכים על הגרנולה ומערבבים הכל היטב.

מפזרים את התערובת על תבנית עם נייר אפייה.

אופים במשך 15 דקות – באמצע הדרך פותחים את התנור, מוסיפים את החמוציות ומערבבים היטב.

לאחר האפייה מצננים את הגרנולה ומאחסנים בצנצנת אטומה.

עונת הדובדבנים שכבר נשכחה מאחור הביאה איתה ארוחת בוקר דומה אבל קצת שונה.

שקט שיהיה לנו.