הכל מסביבנו מושלם, שמת לב?

האינסטגרם של השכנה ממול מלא בתמונות של ילדים שמחים, רצים על דשא ירוק יותר משלך ואוכלים ארוחת בוקר מתוך קופסת אוכל מדוגמת, עם ירקות יפים שחתוכים בצורת כוכב מושלמת.

הילדים שלך (גם שלי) אוכלים סנדוויץ' או פיצה ששמרת מאתמול בערב עם גזר ומלפפון שקולפו במהירות, בעין אחת כי השנייה עוד עצומה מהלילה, והונחו בשקית ניילון של סנדוויצ'ים. הם יושבים על הספה בסלון והפירורים מתפזרים מסביב.

החברה הכי טובה שלך מתעדת באופן קבוע את הדייטים עם בעלה בכל יום שישי. הקפה הזה של הבוקר אחרי שכולם הלכו לגן ולבית ספר והכל נקי ומצוחצח ובעצם איזה רומנטי זה לעשות סלפי מהקפה הקבוע על הים.

ואצלך (גם אצלי) סוחבים שקיות מהסופר, רצים להביא אוכל לכלב, לשלם חשבונות בדואר ולאסוף את החבילות מ"עלי אקספרס", עם החיקויים לבגדי הילדים המושלמים שראית אצלה בארון.

החיפוש הזה אחרי השלמות שלא באמת מתרחשת בפועל, מחלחל גם לתהליך כתיבת תוכן לעסק והכתיבה בכלל. כשאת מרגישה את הגלולה הפרפקציוניסטית מתחילה להשפיע, בדרך כלל את מפסיקה לכתוב, פתאום יש מעצור.

שכל מילה תשב בול, שהמסר יהיה מחודד עד כדי כאב, שמה שאת מספרת ייכתב בשפה הכי יפה שאת מכירה, ש"תדייקי" את עצמך ואת הטקסט. ואז, את נעצרת, ולא כותבת. ולא מפרסמת. ולא משווקת.

אז איך תוכלי לפתור את זה ולהשלים את הכתיבה? הנה כמה רעיונות ממני:

קודם כל תסיימי לכתוב

כשאנחנו כותבות את הפסקה הראשונה של המאמר בבלוג או השורה הראשונה בסטטוס, אנחנו פתאום עוצרות, נתקעות ומתחילות לעבד ולערוך שוב ושוב את הפסקה הזו, עד שהיא מרגישה לנו מושלמת.

יש לי סוד בשבילך. היא אף פעם לא תרגיש מושלמת.

במקום להיתקע ולערוך בלי סוף, תמשיכי לכתוב, פשוט תכתבי עד הסוף. רק לאחר שסיימת חיזרי אחורה ותתחילי לערוך.

הפסקה או המשפט לא מסתדרים – תסטי הצידה

אם פסקה מסוימת לא יושבת לך בול ואת מוצאת את עצמך עורכת ועורכת ומשנה ושוב עורכת וזה פשוט לא מסתדר, נסי להעתיק את הפסקה הבעייתית למסמך חדש.

ההתמקדות בפסקה בלי להתייחס לשאר החלקים בתוכן, תעזור לך לערוך אותה בצורה ממוקדת יותר. אחר כך תוכלי לשלב את הפסקה הערוכה שוב במבנה הטקסט המקורי.

נסחי ראשי פרקים לפני הכתיבה

גם אם מדובר בסטטוס קצר לפייסבוק, אל תוותרי על הכנות מוקדמות.

הכיני ראשי פרקים מסודרים ושאלי את עצמך – מה את רוצה להשיג בפוסט? מה המטרה? מה הקורא או הקוראת שלך צריכים להרגיש בקריאת הפוסט? ומה המסר הסופי?

קראי את התוכן בקול רם

כשאנחנו קוראות את הטקסט בלב, אנחנו לא תמיד מצליחות להבין מה בדיוק לא מסתדר לנו.

קריאה בקול רם עוזרת לך לשמוע את המקצב של הטקסט, להבין מתי את חוזרת על עצמך ואיזו מילה לא מסתדרת.

צאי מהחדר!

כשאת נתקעת עם הטקסט קחי הפסקה.

צאי מהחדר, עשי פעולה אחרת וחיזרי אל הטקסט מאוחר יותר. קריאה נוספת בפרספקטיבה אחרת של זמן עוזרת להבין שלא תמיד מה שנראה נורא בהתחלה, הוא באמת כזה נורא.

נתקעת ועזבת את הטקסט – חזרי רק אל המשפט האחרון

אם התחלת לכתוב ולא הצלחת להשלים את כתיבת הטקסט, קחי כאמור הפסקה. כשתחזרי אל הטקסט העתיקי רק את המשפט האחרון והתחילי לכתוב ממנו.

כך תוכלי להימנע מתסמונת ה"אני נתקעת על הפסקה הראשונה" ולהמשיך בכתיבת הטקסט.

זה בסדר לגמרי שלא הכל מושלם

כשאנחנו מדברות על כתיבה  – ברור שכדאי לשאוף שהטקסט יהיה מעניין, סוחף, מרגש ואותנטי. כשאנחנו מדברות על שיווק – ברור שהמסר צריך להיות ברור.

כשאנחנו מדברות על מה שקורה אחרי שמחברים בין כתיבה לשיווק, ברור שאנחנו צריכות לכתוב ולשווק, לכתוב ולשווק.

המסרים שלנו צריכים להיות מעניינים, מחברים ומניעים לפעולה, אבל אם נתעכב יותר מדי ונפעיל את שריר הפרפקציוניזם עד כדי תקיעות – לא נפרסם.

לכן, פשוט תכתבי, מהלב, אל תתקעי על כל מילה ותסלחי לעצמך.

תהיי את, כמו שאת, לא כמו תמונה מושלמת באינסטגרם ולא כמו דמות מספר שנערך על ידי עורכים מקצועיים.

תשחררי את המסר שלך לעולם ותמשיכי הלאה למסר הבא.