מסביב סיכומי השנה של כולם מעוררים בי קנאה. באמת קנאה.
פשוט כי השנה שלי עברה נורא מהר, היו בה תחנות משמעותיות, אחת מהן מתנקזת לתקופה של "אחרי החגים", כשהבטן שלי תגיע לשיא תפיחתה וממנה תצא פיצקית קטנה.
זו הייתה שנה שסבבה בעיקר סביב העניין הזה, בעיקר מבחינה פיזית. ובכל זאת, בין בחילה ליום של עייפות, הצלחתי למצוא רגעים שבהם קראתי ולמדתי וניסיתי דברים חדשים.
החלטתי שסיכום השנה שלי יתמקד במילה שליוותה אותי לאורך החודשים האחרונים. "השראה". נו, המילה הזו שהיא כבר קצת קלישאה אבל אני כל כך אוהבת. ובבלוג שכזה, אם ההשראה היא מה שגורם לי להרגיש בבית, יש לה מקום.
ליקטתי כאן כמה תחנות השראה שבהן נעצרתי השנה.
ראש השנה האחרון סימל עבורנו עוד מעבר. בית חדש במקום שלמדנו עליו כל כך הרבה בשנה האחרונה, לטובה וגם לא. למדנו בעיקר לחשוב פשוט על המושג "בית" ומה זה בית בעצם.
למדנו שהחיפוש שלנו עוד לא ממש נגמר.
את המעבר הזה ליווה תהליך שהתחיל עוד במעבר הקודם – לפשט, לחיות קצת יותר נקי וקרוב לקרקע.
בשנה האחרונה פחות קנינו, פחות אספנו פריטים, פחות ביקרנו בחנויות אינטרנטיות, פחות אכלנו אוכל קנוי.
פשוט פחות. צעדים קטנים, לא הצהרות גדולות.
אצלי, המחקר הזה של לחיות פשוט התחיל לפני כמה שנים בקריאה מרובה של סיפורים קטנים מרחבי העולם, שעסקו ב"לחיות פשוט" הזה.
האתר The Art Of Simple ליווה אותי במהלך השנה הזו. תוכלו למצוא בו מידע על איך לטייל עם ילדים בקלות, איך לחסוך, איך להשתמש במה שיש ועוד ועוד. תקשיבו לפודקסט שהוא נפלא לא פחות מהבלוג.
הפשטות באה השנה לכדי ביטוי בבילויים משפחתיים בטבע, למצוא פינות חן, להביא קצת אוכל, לשבת ולדבר. את התמונות האלו צילמתי בפיקניק משפחתי מושלם עם המשפוחה המורחבת, באזור יישובי אלונה.
גם האוכל שאני מכינה ומבשלת עבר תהפוכות. לפני כמה שנים החלטנו לנסות ולוותר לגמרי על מזון מוכן, והצלחנו ב-99% מימי השנה.
באופן אישי, עברתי לתזונה מופחתת סוכר ובמהלך ההריון הנוכחי הורדתי את צריכת הסוכר לגמרי, משאירה לעצמי ביסים מדודים רק באירועים מיוחדים. תזונה טבעית יותר, שוב – בלי הצהרות מנופחות, רק לשנות קצת את תכולת הארונות בבית ולגנוב כמה דקות להשקיע בסלט טוב או מאפה מקמח מלא.
שרה בריטון, בעלת הבלוג My New Roots, היא מישהי שאני קוראת ועוקבת אחריה כבר שנים.
אני אוהבת את ההרצאה הצנועה שלה בTed שבה היא מכינה חלב שקדים לקהל (חלב מעולה, אגב!) ונהנית מהמתכונים שהיא מעלה לבלוג שלה. אז קניתי את הספר שלה לפני כ-9 חודשים והוא פתח לי עוד צוהר לניסיונות נפלאים במטבח.
עוד ספרים שכדאי לאמץ: The Oh She Glows Cookbook, The Love and Lemon Cookbook ו-The Forest Feast שהוא גם אחד הספרים היפים שקניתי בשנתיים האחרונות.
צ'ייס גרוויס מארח: 30 Days of Genius
צ'ייס ג'רוויס הוא היזם מאחורי אחד מאתרי הקורסים שאני הכי אוהבת, Creative Live. ערוץ היוטיוב שלו גדוש בכל טוב, על אמת. בסדרת הראיונות הזו שליוותה אותי בנסיעות הארוכות למרכז בשנה האחרונה, הוא מראיין, בסבלנות, בפתיחות ובעיקר בהקשבה כמה מהאנשים היותר מרתקים של העידן החדש.
ברנה בראון הנהדרת שלא אפסיק להמליץ על ספריה ועל הרצאותיה, מארי פורלאו שיש שנדלקים עליה ויש שקצת פחות אבל בתור תלמידת B-School לשנה האחרונה, אימצתי ממנה תובנות נפלאות, סת' גודין שאת הבלוג שלו אני שותה לצד ארוחת הצהריים בכל יום ואפילו ג'ארד ליטו החתיך עם תובנות מפתיעות.
קורס הצילום של ענבל
רק שלושה שיעורים איתה פלוס מינוס אחד שממנו נעדרתי בגלל ענייני ההריון פתחו לי מחדש את הצוהר לאהבת הצילום, שתמיד נמצאת שם אבל הייתה רדומה בשנה האחרונה (מה שגרם לי גם לכתוב ולתעד פחות בבלוג).
באמצע תקופת הבחילות הנוראית, כשבקושי יכולתי לצאת מהבית, שיעורי הצילום של ענבל – אלו שלא דחיתי והברזתי מהם ונאלצתי להשלים אחר כך – חידדו את העין וצבעו את העולם מסביב בצבעים יפים.
את ענבל כבר אירחתי בבלוג לראיון, נהנינו יחד משעות צילום בחצר שלי והיא הפכה לחברה נפלאה. למרות שהיא עברה לברצלונה רק לפני חודש – אני כבר מתגעגעת אליה. לפני הנסיעה שלה, היא החזירה לי את האהבה לצילום וגרמה לי לחבק את המצלמה חזק.
אני מקווה בעיקר בשבילכן שענבל תמשיך ללמד, בארץ ובברצלונה ובינתיים תוכלו לעקוב אחרי עשייתה כאן.
אמסטרדם
חזרתי אליה אחרי כמעט 15 שנה. בפעם האחרונה שביקרתי בה הייתי בת 20 בקושי, בטיול כזה של אחרי. במקום הודו ודרום אמריקה רציתי אירופה ונדדתי בה עם תרמיל וחברה אנגליה שכבר לא איתי ועוד חברה אמריקאית שממשיכה לטייל עד היום.
לאמסטרדם הגעתי אחרי נדידה בין תחנות, ביניהן בודפשט, פראג, ברטיסלבה ומינכן. היא הייתה העצירה הארוכה האחרונה רגע לפני התחנה הסופית בטיול שלי – שהייתה לונדון אהובתי.
חייתי בהוסטל שבו בכל ערב ניגנו להקות בריט פופ צעירות שחיקו את אלו ששמענו אז ברדיו ולא שתיתי בירה, אלא שוקו, חנונית. ולא היה לי כסף אפילו לפריימרק. זו הייתה אמסטרדם אחרת לגמרי מזו שחזרתי אליה עם המשפחה שלי בפסח האחרון.
בטיול הנוכחי הרגשתי לא טוב אבל הרגעים המתוקים עם המשפחה הקטנה שלי חיפו על הבחילות והעייפות.
השיטוטים עם הפיצקית שדיברה והתלהבה והתעניינה יותר ממה שציפיתי. הפינות הקטנות האלו של אמסטרדם שגורמות לך לעצור ולספוג צבעים ומראות מדויקים. רשימת חנויות העיצוב שאספתי לעצמי לפני הנסיעה והעובדה שהפיצקית שמחה ללכת איתי לכל אחת מהן, שואלת מתעניינת וחוקרת בעצמה כל פריט.
כל הדברים האלו החזירו אותי לאמסטרדם ואני צריכה עוד טיול, בלי בחילות. והנה קצת מהמצלמה שלי:
הלימונדה של ביונסה
אני בן אדם של רוק ופולק והרבה אינדי, אבל כשאני חושבת על הרגע המוזיקלי המשמעותי שלי השנה, מדובר באישה שבאה ממקומות אחרים ועושה פלאים עם הקול שלה.
עזבתי בצד את תמונות ההריון המזעזעות עם הפרחים והמלאכים והטול וה…מוגזם, עזבתי את הרכילות, התמכרתי לאלבום שהוא באמת מצוין וכל כך מגוון.
ביונסה עשתה מהלימונים שלה לימונדה מעולה, וסליחה על הקלישאה המוזרה הזו.
כולם דיברו על Hygge – גם אני.
זה היה חורף ראשון בגולן והוא היה די קר, בלי שלג על ביתנו, אבל קריר לגמרי. ואז יצא הספר The Little Book Of Hygge וקיבלתי אותו לידיי, וקראתי והבנתי שבמשך חורפים שלמים אנחנו מיישמים לא מעט מהעקרונות של הספר.
התכרבלות על הספה, עיצוב קצת יותר פשוט, אוכל שעושה טוב ונעים, הכרות עם אנשים שכיף לנו פשוט לבלות איתם זמן, לשוחח, להתעמק איתם בסיפוריהם ומעשיהם, ככה ביומיום.
לעשות את החיים יפים זה לא לקנות את כל גולף אנד קו, אלא לדייק בפרטים הקטנים שעושים נעים מסביב. וזה מה שלמדתי ממנהגי ה-Hygge הקרירים והנונשלנטיים של אנשי סקנדינביה הרחוקה. אולי זה יהיה המסע הבא שלי?
הקסם הגדול של אליזבת' גילברט
אליזבת' גילברט היא סופרת על, אבל אני מודה שבאופן אישי חלק מהספרים שלה לא הצליחו לגעת אצלי בנימים הנכונים. Big Magic שהוא דווקא ספר אחר, לא עלילתי אלא מחקרי, אם אפשר לקרוא לו כך, נגע בדיוק במקומות שקרובים אליי. עולם ההשראה והכתיבה והרעיונות והדרך שלנו להביא אותם לכדי ביצוע.
זה לא הספר הטוב ביותר על כתיבה, אבל הוא כן ממקד, מסייע ומכוון איך למצוא את הרעיונות ולזהות את בועת ההשראה שנוחתת פתאום ואנחנו צריכים לתפוס מהר מהר לפני שתיעלם. קראתי אותו ממש בתחילת השנה והוא נשאר איתי הרבה אחר כך.
אלו הן תחנות ההשראה העיקריות שלי בשנה האחרונה. היו עוד הרבה ואני יכולה להמשיך, אבל מעדיפה להתמסר עכשיו לתחנות השראה חדשות.
מבטיחה לשתף השנה קצת יותר ולהרגיש פה קצת יותר בבית מבשנה האחרונה.
שתהיה לנו שנה מלאה בהשראות קטנות, יומיומיות, פשוטות.
כל הזכויות שמורות (C) נועה סטרלינג – מאמנת תהליכים יצירתיים/כתיבה ככלי לריפוי, חקירה והתפתחות.
טלפון: 054-6107313
noa@noastirling.com
1 Comment
[…] נועה סטרלינג ראש השנה 2017: תחנות ההשראה שלי בשנה האחרונה […]