יש תקופות כאלו שבהן אני מניחה מראה מול עצמי, מול הסביבה. אני פוקחת עיניים רחב רחב ורואה יותר טוב ומבינה יותר טוב. כזו היא התקופה האחרונה. כמו תמיד, תקופה כזו מגיעה אחרי תקופה שבה חוויתי ניעור. ניעור משפחתי, ניעור רגשי, ניעור חברתי. ניעור של עצמי עם עצמי. כשפקחתי עיניים גיליתי שאני מרגישה צלולה יותר ושיש לי חלומות ודרך להגשים אותם ושיש לי תא משפחתי קטן משלי שעושה לי טוב, רק טוב.

אז לקחתי לי פסק זמן של כמה ימים מלכתוב, מלקרוא, מלסקור בלוגים ומתכונים, מלטעום והתנקיתי כדי לתמצת לעצמי את מה שחשוב ולהשאיר רק אותו. ויצאנו לדרך עם חלום אחד, שעוד אספר אותו כשיהיה יותר מוחשי.

ובינתיים ניקיון.

הניקיון הזה התבטא בסידור הבית, הכי פשוט, להתנקות ממה שלא צריך, מערימות החפצים שנקנו ונאספו והצטברו ואין להם תכלית חוץ מלעמוד שם ולהעלות אבק.

אחר כך ניקינו את המטבח, לא מלכלוך, אלא מדברים שלעולם לא נאכלו. נותרנו עם התמצית שאנחנו אוהבים – אוכל בריא יותר, טרי יותר, לא כזה שמחכה בשקיות שלעולם לא נפתחות, כי במקומן שלפנו שקית אחרת. .

הניקיון הזה התבטא גם בניקוי של שמות, שמות של אנשים שלא עשו לי טוב, שגרמו לי להצטער, להרגיש לא בסדר, לפחד, לפקפק בעצמי, לפקפק בחלומות שלנו, שלא נתנו לי לנשום, שהכאיבו לי בחודשים האחרונים עד שלא יכולתי לשאת. זה היה ניקוי קשה.

ובינתיים לצאת. לנשום.

עם הניקוי הזה יוצאים צפונה כמעט בכל שבת. אני נושמת שם יותר מבכל מקום אחר. הגליל ובעיקר הגולן גורמים לי לחוש בבית מהרגע הראשון. אני סוקרת כל פינה, כל צמח, כל ענן שחולף בשמיים, כל טיפת גשם על החלון של המכונית. אני עוצרת להריח ומצלמת ומתעדת את הטבע לעצמי, עד שהוא יהיה קצת יותר קרוב, קצת יותר בית.

החיים הם פיקניק.

בכל עלייה כזו צפונה אנחנו קובעים מקום לפיקניק. רק אנחנו, שלושתנו. זה זמן איכות להיות, לדבר, לשחק, להשתולל, להנות במקומות שהכי עושים לנו טוב, ירוקים ופורחים שכמותם. הפיקניק האחרון שלנו היה בסימן ורוד, רקפות ורודות, תותים טריים וורדרדים וגם המאפים הקטנים שלפניכם.

מאפינס טבעוני של סלק ותותים וטעם אדמתי שהשידוך הזה מביא. המאפינס האלו רכים ונימוחים, טעם הסלק מרומז ולא מטריד גם את אלו שלא מחבבים אותו והתותים מוסיפים הפתעה חמצמצה וטרייה באמצע המאפה. פשוט, נקי, בריא.

מה צריך ל-12 מאפינס קטנים (תבנית מיני מאפינס)?

סלק אחד בינוני, מקולף

כוס חלב שקדים

חצי כוס סוכר חום

כף חומץ יין לבן

חצי כוס קרם קוקוס

רבע כוס שמן קנולה

גרידת תפוז מתפוז אחד

כוס קמח לבן רגיל

חצי כוס קמח מחיטה מלאה

חצי כפית אבקת אפייה

כפית סודה לשתייה

כוס של תותים טריים, חתוכים לקוביות קטנות

אופן ההכנה:

מחממים את התנור ל-180 מעלות. כשהתנור מוכן, מורחים את הסלק במעט שמן קנולה, עוטפים בנייר כסף וצולים עד שהוא מתרכך. מצננים ומגררים בפומפיה דקה.

מערבבים בקערה גדולה את חלב השקדים עם החומץ והסוכר ומניחים לחמש דקות.

לאחר חמש דקות מוסיפים את הסלק, גרידת התפוז, קרם הקוקוס ושמן הקנולה ומערבבים היטב.

בקערה קטנה נוספת מערבבים את הקמחים עם אבקת האפייה וסודה לשתייה.

מעבירים חצי מהחומרים היבשים אל קערת הרטובים ומערבבים בתנועות קיפול עד שאין גושים.

מוסיפים את שארית החומרים היבשים וחוזרים שוב על הפעולה.

מוסיפים את התותים אל תוך הקערה ומערבבים בעדינות.

יוצקים את הבלילה אל תבנית המאפינס. כ-3/4 מגובה כל שקע.

אופים כ-25 דקות, עד שהמאפינס יציבים.