תקופת החגים שהסתיימה לה בשבת האחרונה הייתה יחסית קלילה השנה. המון ימים שקטים בבית, המון עשייה ויצירה, אירוח של חברים ובני משפחה, בישולים קלילים ועונתיים, עבודה בגינה. שלווה כזו שלא מאפיינת בדרך כלל את החגים והחופשים שלנו. בשבת בבוקר החלטנו לצאת לנשום אוויר. זה היה בוקר של כמעט גשם, הסתיו ששטף אותנו ביומיים האחרונים שלח רמזים ראשונים לקיומו. החלטנו לנסוע לביתן אהרון, לביקור בגינת אוכל משק הלברכט.

גינת אוכל – משק הלברכט היא פינה אהובה עלינו בחודשים האחרונים. ביקרנו בה עם הפיצקית לראשונה בחופש הגדול האחרון, באחד הימים האחרונים של אוגוסט אז התקיימה במקום פעילות לילדים. אז היה יום חם ומיוזע והפיצקית איבדה את הסבלנות מהר מדי, לא אופייני לה, אבל הבטחתי לעצמי שעוד נחזור לשם.

כמה מפתה הריח של אדמה וירקות טריים, תחושה אמיתית של כפר ושל עשייה חקלאית. זו גינת אוכל קטנה ומקסימה, עמוסה בשיחי עשבי תיבול, עצי פרי, פרחים עונתיים ועוד גידולים שונים (וגם קקטוס ענקי אחד שכל הילדים נעצרים מולו ב"וואו" אחד גדול!). במקום מתקיימות סדנאות לבישול ואפייה למבוגרים, ארוחות בוקר מיוחדות פעם בכמה שבועות, הדרכות בנושא גינון וגידול פירות וירקות וגם פעילויות לילדים כמו אפיית פיתות, סיור מודרך וקטיף תבלינים, יצירה בגרוטאות ועוד.

זוהי גינה שיש בה שביל של קסם, שעובר בין הירוק הזה ובין הרגליים הקטנטנות שמטיילות ממקום למקום. זה מקום שבו ילד יכול להריח ולהרגיש את הפרי, העשב, הצמח ולהכיר את התהליך שהוא עובר משלב השתילה ועד הקטיף. מקום שכיף לגלות, כזה שאתה אומר לעצמך "איך לא ידעתי שזה קיים".

בשבת האחרונה בחרנו לקחת את הקטנה לקטיף פירות הדר בשבילי ההדרים של המשק ולטייל איתה בין שבילי הירקות בסיור מודרך בהנחייתה של תמי הלברכט, הרוח החיה מאחורי המקום. הילדים שומעים על שתילת עשבי תיבול וירקות, לומדים על טעמים וריחות וקוטפים להנאתם כדי לגעת, לטעום ולהרגיש את התוצרת. כל אחד מקבל שקית חומה וקוטף לתוכה עשבי תיבול ריחניים שהוא יכול לקחת הביתה ולשתול בעציץ משלו. הכי טבעי, הכי נעים.

זה היה בוקר של חיבור לאדמה, עם ריח של גשם וירוק מסביב, עם קלמנטינות ותפוזים רטובים מטיפות גשם וטעם אמיתי של פרי שגדל תחת ידיים אוהבות.

גינת אוכל משק הלברכט, ביתן אהרון – פרטים על הפעילויות לילדים ולמבוגרים כאן

וזה נכנס תחת קטגוריית "מחייה את הנפש".