קיץ, וחופש, והוא גדול. זו השנה הראשונה שיש לי שתי נופשות בבית – האחת בת שש וחצי ותכף עולה לכיתה א', השנייה עוד רגע בת שנה וזה החופש הגדול הראשון שלה. אני משחררת, חיה בין הבית ובין העסק בקצב קצת יותר איטי, מבינה שיש פה הזדמנות להיות נטו איתן.

מצד שני, העבודה לא נעצרת. אין לי אפשרות לקחת פאוזה מוחלטת.

אני מחלקת את השבוע בין משימות שקשורות ללקוחות שלי, שיווק והתכווננות לקראת החודשים הבאים ובין התנתקות מלאה בחיבוקים, בריכות שחייה, טעם של ארטיק דובדבן וצבירת חוויות מימים חמים שהם רק שלי ושלהן.

בין לבין, אני גם כותבת ומפרסמת את התכנים שלי. לא בלחץ, לא בהיסטריה. אני יודעת שתכף ייגמר אוגוסט והחגים יגיעו. אחריהם יגיע "אחרי החגים" וכדאי לי להגיע אליו בלי להרגיש שנעלמתי למשך חודשים.

איך אפשר להתמיד ולכתוב תוכן – אפילו על אש קטנה, להמשיך לייצר תוכן שיווקי ולפרסם גם בתקופה עמוסה? אלו כמה מהדברים שעוזרים לי להתמיד בכתיבה ובשיווק כשהמציאות מכתיבה סדר יום שונה מהרגיל.

האם הקהל שלך נמצא בעצם באותה סירה?

לפעמים אנחנו מקשות על עצמנו, בטוחות שאנחנו חייבות להמשיך באותה השגרה גם כשפשוט אי אפשר, כשאין אנרגיות ואין כוח ויש סדר עדיפויות אחר שמכתיב את היומיום שלנו.

אני מאמינה שזה הזמן לעצור ולשאול את עצמנו מה בוער וכמה הוא בוער.

אולי רוב הקהל שלך מבלה עם הילדים ממש כמוך, ולא פנוי לקרוא את הפוסטים היומיים שלך בפייסבוק?

אולי זה ממש לא נורא אם לא תפרסמי את תמונת היום שלך באינסטגרם?

אולי המאמר ההוא שרצית לפרסם מחר בבלוג יקבל יותר תשומת לב דווקא אחרי הקיץ?

לפעמים הקהילה שלנו, האנשים שמסביבנו, אלו שאוהבים לקרוא אותנו ורוצים לשמוע מאיתנו, נמצאים בדיוק באותה הסיטואציה – והם ממש יבינו שאת מורידה הילוך. ולא יקרה כלום.

בלי פילטרים מושלמים – תהיי פשוט את

מה דעתך לשתף את הקהל שלך בהתלבטויות, במה שקורה אצלך, בהתמודדות היומיומית שבטח לא מעט אנשים יוכלו להזדהות איתה? זה נכון שהפיד שלנו מורכב מתמונות מושלמות של אימהות משקיעות ופגישות על קפה ונדמה שכולם עסוקים "בדבר האמיתי", אבל המציאות היא בדרך כלל קצת פחות נוצצת.

שתפי את הקהל שלך ביומיום, נצלי את התקופה הזו כדי להציג את מי שאת, כמו שאת, וספרי על מה שאת חווה בצורה הכי פשוטה והכי מיידית.

השיח הזה, שהוא אמיתי ופחות מקושט מכל אותם טקסטים נוצצים ותמונות מפולטרות, ייצור הזדהות, יוליד דיון שבא מהמקומות הנכונים וישאיר אותך במקומות שבהם את צריכה להיות, בדרך הכי פשוטה, כנה וישירה.

תתכנני בקנה מידה הכי קטן ופשוט שאת יכולה

אני אוהבת ספונטניות כשהיא מביאה איתה רעיונות מצוינים שנדלקים ברגע, אבל אני מחבבת לא פחות גם תכנון אסטרטגי ובעיקר בנייה של אסטרטגיית תוכן מסודרת, שמקלה עליי לאורך השנה.

על הדסקטופ שלי יש תוכנית שנתית המחולקת לגליונות שונים, ביניהם גם גיליונות שמפרקים את שגרת הכתיבה שלי למשימות קטנות ולרעיונות לעתיד. בתקופות האלו אני קצת זונחת את התוכנית הזו, אני שמה אותה בצד וה"לשים בצד" הזה הוא לגמרי חלק מהתוכנית עצמה.

בתקופות עמוסות בהן היומיום שלי קצת אחר, וחשוב לי להנות ממנו, אני מתכננת בקנה מידה קטן יותר.

זה הזמן לנשום, להסתכל על מחר או מחרתיים ולא רחוק יותר ולשאול את עצמך מתי תוכלי לגנוב שעה לכתיבה, מתי תצליחי לשבת עם עצמך לקפה ולקרוא חומר רקע לפוסט לאתר שלך או פשוט לעבוד על דף המוצר שתשיקי אחרי החגים (וגם לכתוב פסקה אחת מתוכו זו לגמרי התקדמות).

מיני-מטלות הן הרבה יותר פשוטות ממטלות גדולות ודרמטיות

המאמר הזה התגלגל לי בראש מאז אמצע יולי, אבל לא הגעתי אליו כל כך מהר. זה התחיל ברעיון, שכתבתי לעצמי בתוך תוכנית התוכן שלי והתלבטתי לגביו קצת, כמו שאני מתלבטת לגבי הרבה מהרעיונות שלי. זה המשיך לכתיבת ראשי הפרקים – שכתבתי ושיניתי ומחקתי והוספתי, בהתאם להתמודדות שלי עם השגרה החדשה של הימים האחרונים.

אחר כך התיישבתי לכתוב. וקמתי. ושוב התיישבתי לכתוב. כתבתי אותו במשך יומיים, בהפסקות יזומות לגמרי מהשגרה שלי. חילקתי את הכתיבה למקטעים קצרצרים, לפעמים של חצי שעה ולפעמים גם של 15 דקות.

אם הרעיון מתבשל בפנים ומתחשק לך לכתוב אותו, תעשי זאת בצעדים קטנטנים. תתעדי אותו כדי שיהיה ברור ומוגדר, כתבי לעצמך ראשי פרקים, התחילי מלכתוב את הפרקים שהכי "חמים" באותו הרגע בין האצבעות ותבני את התוכן לאט לאט.

זה הזמן למחברת של "כאן ועכשיו"

הספונטניות היא מפתח לשמירה על השראה גם ברגעים האלו. לפעמים שורה משיר שמתנגן, משהו מצחיק שהפיצקית אמרה לי או משפט שלקוחה אמרה לי בשיחת טלפון חטוף, מציתים ניצוץ של השראה דווקא בתקופות הלחוצות האלו.

זה הזמן לפתוח "מחברת כאן ועכשיו" שתהיה זמינה ונגישה בכל רגע. שלי מונחת על השיש במטבח עם עט לצדה ובכל פעם שמגיע רעיון תוך כדי תנועה, אני כותבת אותו במהירות, משרבטת כדי שלא ייעלם.

אני ממליצה לעשות את זה תמיד ובתקופות לחוצות – זו הזדמנות נפלאה לשמור על הרעיונות שלנו חמים וקיימים ולחזור אליהם כשיש כמה דקות לכתוב.

ואם יש לך מחברת קבועה לתיעוד רעיונות – את לגמרי מצטיינת – וזה הזמן לעשות בה שימוש יותר מתמיד.

ובסוף, פשוט תתחברי למציאות היומיומית

בעולם שלנו, שבו שיווק הוא מרוץ שיכול להרגיש לפעמים לגמרי מטורף, זה לגמרי בסדר להבין שאנחנו אנושיות ושהקהל שלנו אנושי ומבין אותנו, אחרת הוא לא היה כאן. אנחנו עוטות על עצמנו גלימה של סופרוומן, אפילו כזו שאף אחד אחר לא רואה, ומצפות לחסל את רשימת המטלות בקצב שיא.

אנחנו מעמיסות על עצמנו עוד גלימות כאלו על הגב, וזה כבד – בעיקר אם אנחנו תלויות במערכת החינוך ובלוח החופשות שלה כדי לשמור על שגרת עבודה רציפה (או לתכנן אותה).

בתקופות של חופשים וחגים, של בלת"מים ושל שגרה שמתערערת מכל סיבה שהיא שלא תלויה בנו, הקצב צריך להיות מציאותי. אני ממליצה להסתכל על התקופה הזו וליצור בה לוח זמנים קצת אחר, יותר סלחני.

זה הזמן לחשוב כמה מאמרי בלוג תוכלי לכתוב החודש, תוך כדי תנועה (וזה ממש בסדר שיהיו 2 במקום 4), לבחון כמה פוסטים את צריכה לפרסם בפייסבוק (כי אולי בכלל עדיף להשקיע את הזמן בכתיבת פוסט אחד מעולה שתוכלי לקדם באמצעות פרסום ממומן, במקום לנסות ולכתוב 3 פוסטים בשבוע?).

זה בעיקר הזמן להירגע ולחשוב איך הקהל שלך יוכל להמשיך ולטעום מכל המילים הנפלאות שלך, בלי שאת תצאי מפרופורציות כדי לכתוב אותן. זה הזמן לנשום, לנצל את רגעי ההשראה הקטנים ולשמור על המילים מעל לאש קטנה. וגם, לנוח קצת ולבלות עם האנשים הקטנים – והגדולים – שאת הכי אוהבת בעולם.

אחרי החגים מגיע בסוף. והכל בסדר.

והנה עוד כמה דברים שיעזרו לך לשמור על שגרת כתיבה:

בימים עמוסים, זה קצת עניין של להיכנס לפרופורציות – כתבתי על זה בבלוג האישי שלי

לא משנה מתי את כותבת – העיקר שזה בא מהבטן. ככה זה עובד.

השיעור החמישי בקורס האינטרנטי "מתחילות לכתוב" מספק הזדמנות לקבל עוד כלים ולפתח שגרת כתיבה

כשהחגים יעברו ואוקטובר יגיע, תיפתח קבוצה לימודית לכתיבה ובניית אסטרטגיית תוכן לשנה הקרובה (גם לתקופות העמוסות שלה).

וכרגיל אני כאן לענות על השאלות שלך בנושא כתיבה שיווקית, שיווק בתוכן וכל מה שמסביב.