הפחד מכתיבה ומהחשיפות שהיא מביאה איתה הוא טבעי. הוא תמרור האזהרה שכולנו נושאות ונושאים איתנו בתוך מסע היצירה שלנו. איך אני מתמודדת עם הפחד הזה בתוך הקליניקה וביני לבין עצמי? ומהו הפצע היצירתי שכולנו חווינו בתדר כזה או אחר?
המילה "הרגל" צורבת את הגרון שלי מסיבות שונות, אבל בהקשר לכתיבה אני מוצאת בה נחמה. אילו הרגלים ובעצם כלים שונים שאפשר להשתמש בהם מדי יום יכולים לתמוך בכתיבה וביצירה של משהו חדש?
בתוך תקופות יצירה ועשייה עמוסות, ישנו ערך רב בשיעמום מוגדר מראש. האם זהו תירוץ מוחלט לדחיינות או דווקא מתנה ליצירה? ואילו גבולות יעזרו להמשיך הלאה ולכתוב אחרי ששקענו לתוך הכורסה מול חתונמי?
החיבור הטבעי בין כתיבה למדיטציה וכיצד הוא מאפשר לנו ליצור דיאלוג עם חסמי הכתיבה, הפחדים והקולות המשתיקים בפעם הראשונה שהקשבתי למדיטציה של טארה ברק, אחת המורות […]
איך התאהבתי בוינסנט ולמדתי ללמוד בגיל 14 מצאתי את עצמי עומדת בין כתלי הספרייה בבית הספר אורט השומרון בנימינה. על הקיר המרוחק ביותר מהדלת, בנקודה שאליה […]
מערכת היחסים שלי עם הכתיבה האישית, האינטואיטיבית לחלוטין, היא מערכת יחסים משתנה. כמו גל, הכתיבה מגיעה בבום אל החוף שלי בתקופות מסוימות ובתקופות אחרות היא בעמדת […]
ניסיון ראשון עם עוגיות שיבולת שועל הביא אותנו להתמכרות אמיתית. מדובר במשהו שתמיד יהיה בבית, לאירוח, לנשנוש בעבודה ולשישי אחר הצהריים מול התפוזים הרטובים מגשם שמשתקפים […]
עוגיות "מיני שטרודל" מקסימות שאפשר לשים בהן כמעט הכל בלי להתבלבל. מתכון עם שתי ריבות וקרנצ'יות של אגוזים מתוקים זה התחיל בשבוע שעבר כשהתארחתי במטבחה של […]
